רש״י אויף מגילה יא. (11a) — דער פירוש אָנלײַן

כי עבדים אנחנו - פסוק הוא בספר עזרא וסיפא ויט עלינו חסד לפני שרי פרס לתת עלינו מחיה:

באש בימי נבוכדנצר - שהטילנו לתוך הכבשן:

אימתי ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו בימי מרדכי - שהדבר נגלה לכל האומות שהלכו אגרות בכל העולם:

מסורבלין - מלובשין בבשר:

נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא מך - כמי שלא היה יכול להושיע:

אדם ולא מלך - זה המן:

רב מתנה [אמר] מהכא - פתח פתחא:

[הדא דכתיב כו'] - מה שכתב בתורה ואין קונה גזר המן שלא יהא אדם רשאי לקנות מהן לעבד:

ושמואל אמר מהכא - פתחא לא מאסתים וגו':

ואם לא תורישו וגו' - אף אלו נענשו על שחמל שאול על עמלק:

אעשה לכם - אף אלו כמעט כלו:

אחיו של ראש - כלומר דומה לו:

בן גילו - בן מזלו שניהן דעת אחת היה להן:

בקש להחריב - יסוד שיסד זרובבל בבית המקדש בימי כורש לפני אחשורוש כמו שאמור בספר עזרא (סימן ד'):

שטנה - שנמנה לשטן להם שלא יבנוהו:

אח - אוי:

אברם הוא אברהם - פסוק הוא בדברי הימים:

שמלך מעצמו - שלא היה מזרע המלוכה:

כי הוא רודה - כתיב בשלמה:

כשם שמלך על תפסח ועל עזה וכו' - והכי קאמר כי הוא רודה בכל עבר הנהר כמו מתפסח ועד עזה:

מלכו בכיפה - תחת כל כיפת הרקיע:

הא דאמרן - מהודו ועד כוש: