רש״י אויף מכות ד: (4b) — דער פירוש אָנלײַן
רש״י אויף מכות ד: (4b): דער גאַנצער טעקסט פֿון פירוש, דיבור אחר דיבור, לעבן דעם בלאַט פֿונעם תלמוד בבלי. לייען אָנלײַן, בחינם.
טעקסט פֿון רש״י
גמ' מוציא שם רע - לא מצאתי לבתך בתולים:
לוקה ומשלם - דכתיב (דברים כ״ב:י״ח-י״ט) ויסרו אותו וענשו אותו ואמרי' בכתובות (דף מו.) ויסרו זה מלקות וילפינן לה מקראי:
שכן קנס - וכל קנס חידוש הוא ומחידוש לא ילפינן לממונא:
איכא דמתני לה - להא דעולא:
לומר שאין לוקין עליו - שהעשה האמור אחריו תקנתו וכפרתו על עבירת הלאו:
לא מן השם הוא זה - אין טעם זה עיקר דלאו שניתק לעשה אין לוקין עליו אלא מפני מה המותיר אינו לוקה לפי שהוא לאו שאין בו מעשה:
גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה ולוקין - עדים זוממין לוקין על דיבורם בעדי בן גרושה ובן חלוצה: עדים זוממין אין צריכין התראה בכתובות אמרינן טעמא באלו נערות (דף לג.) נתרי בהו אימת כו' אבל כל שאר עונשין בב"ד של מטה צריכין התראה:
צד חמור לא פריך - הואיל וחומרו של זה אינו חומרו של זה אין טעם המלקות תלוי בו:
לאזהרה לעדים זוממין - לענשן בדין הזמה ולא ניתן לעונש מלקות אלא שלא היה לו לענשן בדין הזמה אלא א"כ הזהיר:
והנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות - הרי אזהרה בפרשת עדים זוממין כתיב: