רש״י אויף קידושין ע: (70b) — דער פירוש אָנלײַן

אין שואלין בשלום אשה - שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שלוחם ויבואו לידי חיבה:

אמר ליה רב נחמן ע"י בעלה - אהיה אני שליח לדבר:

אין שואלין בשלום אשה כלל - שמרגיל לבה ודעתה אצלו:

שלחה ליה - ילתא לרב נחמן:

שרי ליה תיגריה - פטור אותו מלפניך זה לשון הגמרא לומר מישרי ליה תיגריה כשממהר לעשות בקשת האיש או דינו כדי להפטר ממנו:

מאי שיאטיה דמר הכא - מה דרכו של אדוני לשוט הלום כלומר למה בא אדוני הנה:

שותא דמר לא ידענא - שיחתו של אדוני איני מבין לדבר בצחות לשונו:

לדינא מזמינא ליה - בתמיה:

אפיק דיסקא דאזמנותא - הוציא שטר הזמנה מחיקו ששלח לו רב נחמן שיבא לפניו:

מבי חדיה - מתוך חיקו:

לימא מר מיליה - ידבר דבר זכותו על ריבו של אותו האיש:

ציער שליחא דרבנן - ביזה את שלוחו לפניו וחייב מלקות:

דרב מנגיד אמאן דמצער שליח דרבנן - כדאמר בפ' קמא (לעיל קידושין דף יב:):

דעדיפא מיניה - חמורה ממנה עשיתי לו לקנסו:

אדהכי אמר ההוא בר דיניה לרב יהודה לדידי - דאתינא מבית חשמונאי קרית לי עבד:

כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הוא - שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:

אם קודם שבא מעשה לידו אמרה - להאי שמועה לתלמידיו בשם רבו נאמן לאומרה בשעת מעשה ואם לאו אינו נאמן להעיד בשם רבו שמא מחמת מעשה הבא לידו הוא אמר כן:

אגודא - שפת הנהר:

אמברא - על הגשר אי נמי בתוך הספינה לעבור הנהר:

כל דאמר מבית חשמונאי אנא עבד הוא - שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהן וקרא בניו על שם בית חשמונאי ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב דנזהרים הם להשיא בנותם לעבדים והוו להו כולם עבדים:

איקרע' כמה כתובתא - מנשי אותה המשפחה:

כי קא נפיק - רב יהודה:

למירגמיה - לפי שגילה את פסולם:

זרעייתא - משפחות:

וקם אטמא בנהר מלכא - באותן האבנים שהשליכום בנהר עמד מכשול סתימה במי הנהר ומנע את מהלך המים:

אטמא - סתימה כדמתרגם סתמום טמונון (בראשית כו):

מכריז רב יהודה בפומבדיתא - שם היה יושב:

בלאי דנאי טלאי מלאי זגאי - שמות מקומות או משפחות:

גובאי - גבעוני כלומר על שם שהיו גבעונים נקראו בבבל גובאי קרוב לגבעונים בשמן:

דורנונית דרא דנתינאי - כפר נתינים היה דורא כפר כדאמר (עירובין דף ז:) דורא דרעותא א"ל מרי דוראי (פסחים דף כה:) ועל שם שהוא כפר נתיני נקרא דורנינות:

בי כובי דפומבדיתא - כפר הסמוך אל פומבדיתא דמקרי בי כובי:

פשחור בן אימר - בימי ירמיה היה:

וכולן נטמעו בכהונה - ול"ג גדולה:

נטמעו - נדמעו נשאו בנות כהנים שהיו מחזיקין עצמן בכהנים מתוך שהיו אוכלים תרומה מחמת [שהיו] עבדי כהנים:

אל תהרהר אחריו - אחר משפחתם שהם בני מריבה כדכתיב כמריבי כהן:

עדות לישראל - אותן שהן ישראל הוא מעיד עליהן שהן משלו:

משפחות ישראל - משפחות שהם ישראל גמורים:

בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אע"פ שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים:

קשין גרים - שאינם זהירים במצות והרגילים אצלם נמשכים אצלם ולומדים מן מעשיהם: