רש״י אויף קידושין ד: (4b) — דער פירוש אָנלײַן

הא אמרת כו' - ומאי תקשה ליה אי אשמועינן קרא בגר דאילונית דתיפוק ביה:

ותנא מייתי ליה מהכא - קידושי כסף דיליף להו רב יהודה דלעיל מאין כסף נפקי ליה לתנא מקיחה דשדה עפרון:

כי יקח איש אשה ובעלה - והצריכה הכתוב גט לפוטרה מקיחה זו כדכתב סיפא דקרא והיה אם לא תמצא וגו':

והלא דין הוא - שתהא נקנית בכסף מק"ו ולמה לי קרא:

שאינה נקנית בביאה - אם מסרה ליה לביאה לשם שפחה אינה שפחתו בכך:

נקנית בכסף - כדכתיב מכסף מקנתו (ויקרא כה):

זו שנקנית בביאה - כדיליף לקמן מובעלה:

יבמה אינה נקנית בכסף - ליבם להיות כאשתו להוציאה בגט בלא חליצה כדיליף לקמן (קידושין דף יד.) יבמה יבא עליה ויבמה ביאה גומרת בה ואין כסף גומר בה:

מעיקרא דדינא - ממקום שאתה בא ללמוד דהיינו אמה העבריה יש להשיב ולהכי קאמר מעיקרא דדינא פירכא שהתשובה שהשיב בתחילה יבמה תוכיח לאו מעיקרא דדינא אתיא אלא ממקום אחר:

שכן יוצאה בכסף - שפודה את עצמה בתוך שש שנים אם תרצה כדכתיב (שמות כא) והפדה והואיל וכסף חשוב בה לפדותה חשוב נמי לקנותה:

שאינה יוצאה בכסף - כדנפקא לן מספר כורתה ואין דבר אחר כורתה:

ואיצטריך למיכתב ויצאה חנם - למילף מיניה כדיליף לעיל יש כסף לאדון אחר:

היכא דיהבה איהי לדידיה - כסף וקדשתו דאמרה ליה התקדש לי:

ליהוו קידושין - דכיון דאשמועי' דכסף עביד אישות מה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה להכי הדר תנא קרא זימנא אחריתי בהדיא כי יקח איש ולא כי תקח אשה לאיש:

שכן אין קנינה לשום אישות - הלכך לא שייכא בה ביאה:

שכן זקוקה ועומדת - לזה מחמת קידושי המת ואין ביאה באה אלא לגמור אבל קנין דמעיקרא לא: