רש״י אויף קידושין כט: (29b) — דער פירוש אָנלײַן

כל היכא - דלית ליה נכסי אלא ה' סלעים:

ככתובה בשטר דמיא - ובפדיון עצמו היה מחוייב קודם ששיעבד קרקעותיו ויטרוף את הלקוחות הילכך בחמש בני חרי דאיכא פריק לבריה דאין זה אונאה שהרי מצות בנו עליו יותר ממצותו:

ואזיל כהן וטריף - לקוחות על פדיון עצמו:

לאו ככתובה בשטר דמי - ואינו גובה ממשועבדים:

דכתיב ולמדתם - קרא אחרינא הוא ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם (דברים ה׳:א׳):

דלא מיחייבה - ללמד את בנה דכתיב ולמדתם את בניכם קרי ביה ולמדתם לאקושינהו דלא מיפקדא ללמוד:

דלא מיחייבה - ללמד את בנה דכתיב ולמדתם את בניכם קרי ביה ולמדתם לאקושינהו דלא מיפקדא ללמוד:

אחרים - האב:

אם היה בנו זריז - והאב רואה שיצליח ממנו ואין לו סיפוק נכסים שילמדו שניהם ילמוד בנו והוא יטריח אחר מזונות ויספיקנו:

בי רבנן - בהמ"ד רחוק מן היישוב הוה:

לא ליתיב ליה אינש אושפיזא - לרב אחא ועל כרחו ילין בבית המדרש ומתוך חסידותו יעשה לו נס ויהרוג את המזיק:

בת - לן:

אידמי ליה - מזיק:

כתנינא דשבע רישיה - שהיו לו שבע גולגולות:

כל כריעה דכרע - רב אחא מתפלל על אותו מזיק נתר חד רישא:

סכינתין - סכנתם אותי:

הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה:

להו - לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו:

חזייה - רב הונא לרב המנונא:

דלא פריס סודר - כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן: