רש״י אויף כתובות כט. (29a) — דער פירוש אָנלײַן

מתני' אלו נערות - דוקא נערה משהביאה שתי שערות עד שתבגר והם ששה חדשים שבין נערות לבגרות אבל קטנה ובוגרת אין להם קנס:

שיש להן קנס - אם אנסה אדם נותן לאביה חמשים כסף כדכתיב ונתן האיש השוכב וגו' (דברים כ״ב:כ״ט):

הבא על הממזרת - בגמרא פריך אבל כשירות לא ומשני פסולות איצטריכא ליה לאשמועינן:

נתינה - מן הגבעונים והיא אסורה לקהל דדוד גזר עליהם כדאמרינן ביבמות (ד' עח:) ועל שם ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים וגו' (יהושע ט׳:כ״ג) קרי להו נתינים:

כותית - קסבר גירי אריות הן וישנן בלאו לא תתחתן בם (דברים ז׳:ב׳-ג׳):

ועל השבויה - ישראלית שנפדית פחותה מבת שלש שנים דבחזקת בתולה היא שאפי' נבעלה בשביה בתוליה חוזרים:

ועל אשת אחיו - שנתקדשה לו לאחיו וגירשה שאין בה מיתה אלא כרת:

ועל אשת אחי אביו - שנתקדשה לו וגירשה:

אע"פ שהן בהכרת הרי אין בהם מיתת ב"ד - וכרת לא פטר ליה מן התשלומין:

גמ' ר"מ היא - כדמייתי ברייתא לקמיה:

יש לה מכר - יש לאביה בה זכייה למכרה לשפחות:

ואין לה קנס - שהבא עליה אינו חייב קנס:

ואין לה מכר - כדתניא (ערכין דף כט:) יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק"ו מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תמכר:

מבת ג' שנים ויום אחד - שהיא ראויה לביאה:

מכר לא - בתמיה: