רש״י אויף כתובות כו. (26a) — דער פירוש אָנלײַן

והטבילוני - מפני שסתם תינוק מטפח באשפות ושרצים מצויין שם:

לערב - דצריך הערב שמש:

והחולק בב"ד - קא ס"ד שעל פי ב"ד הקבוע בעיר היו חולקין לו תרומה בבית הגרנות ולקמיה פריך אי בב"ד לא הוי חזקה היכא הויא חזקה:

בתר דקנסינהו עזרא - ללוים דלא ליתבו להו כדאמרי' ביבמות בפ' יש מותרות (יבמות דף פו:):

לוי דלאו לוי הוא - כלומר בלוי ליכא לספוקי דהא אביו כהן:

למ"ד כו' - פלוגתא היא ביבמות (שם):

בנכסי אביו כו' אינה חזקה - להשבית מעליו קול היוצא על אמו שהיא גרושה והוא חלל:

פשיטא - דהא אפי' הוא חלל יורש את אביו:

רבן שמעון היינו רבי אליעזר - דהא ודאי במקום שיש עוררין לא אמר רבן שמעון דליהוי חד נאמן וכי אמר מעלין במקום שאין עוררין קאמר:

דר"א סבר ערער חד - הוי ערער ואין אחד נאמן עליו להכשירו:

ונפק עליה קלא - קול בעלמא ולא עדות:

ואחתיניה - מן הכהונה עד שיבדקו את הדבר שמעלה הוא לכהונה: