רש״י אויף גיטין כא: (21b) — דער פירוש אָנלײַן

לא אפשר למקצייה - דשייך במצות ואינו רשאי לחבל בו ואם חבל בו יוצא לחירות בראשי אברים אלמא אינו רשאי לחבל בו:

ספר - משמע קלף:

וכתב לה מכל מקום - מדלא כתב ונתן ספר כריתות בידה:

אי כתב בספר - משמע יכתוב בקלף ומצית למימר דכי רבי מוכתב לה דומיא דקלף הוא דרבי:

השתא דכתיב ספר - אין זו אלא וכתב ספירת דברי כריתות ועל כל מה דבעי לכתוב:

וכתב לה מאי עבדי ליה - לדידהו לא איצטריך לרבות כל דבר שהרי לא קבע הכתוב דבר לכתיבתו ומונתן ספר. כריתות שמעינן:

ואינה מתגרשת בכסף - אם אמר לה הילך פרוטה והתגרשי לי בה:

אקיש יציאה להוייה - כדכתיב ויצאה והיתה לאיש אחר.:

הוייה - קידושין שמהוה בהן עצמה לבעל:

מספר כריתות - מדסמך כריתות לספר:

דבר הכורת - שלא יהא בו תנאי המקשרן יחד אלא תנאי הכורת ומבדיל ביניהם:

לעולם אין זה כריתות - שהרי כל ימיה קשורה בו:

מכרת כריתות - דמצי למיכתב ספר כרת:

מתני' אין כותבין במחובר - דכתיב וכתב ונתן שאינו מחוסר קציצה:

כתב על המחובר כו' - בגמ' פריך הא אמרת אין כותבין:

נייר המחוק - יכול לחזור ולמוחקו עד העדים ולכותבו ויעביר תנאי שהיה בו ולא מוכחא מילתא דהא עדים נמי על המחק חתומים וכן דיפתרא אין מחק שלו ניכר ובגמ' מפרש מאי דיפתרא:

וחכמים מכשירין - בגמ' מפרש לה:

גמ' והוא ששייר - סיפא דקתני כשר והוא ששייר מקום התורף וכתבו לאחר תלישה:

תורף - גלויו של שטר מקום האיש והאשה והזמן:

ור' אלעזר היא - מתני' דבעי כתיבה בתלוש דדריש וכתב דקרא אכתב הגט ולא אחתימת עדים רבי אלעזר היא דאמר חתימת הגט אינה מן התורה אלא מפני תיקון העולם הילכך וכתב דקרא אכתב הגט קאי:

חתמו שנינו - בסיפא דמתני' תלשו חתמו ונתנו לה כשר ואע"פ שנכתב כולו במחובר דכי כתיב וכתב דקרא אחתימת עדים שהיא עיקר ור' מאיר היא:

דשקיל ליה - לכוליה עציץ ואין כאן מחוסר קציצה ואין לחוש שמא ישבר החרס ויתן לה החתיכה והויא ליה קציצה דלא מפסיד ליה לעציץ: