רש״י אויף חולין פו: (86b) — דער פירוש אָנלײַן

ואיתרע ליה רובא - אלמא אמרינן הכי וה"נ למה לי רוב:

ומשני אם אמרו ספק טומאה לטהר - ע"י חזקה ומיעוט:

יאמרו ספק איסור להתיר - הילכך אי לאו דרוב מעשיהם מקולקלין דאיכא רובא וחזקה לא היה מתיר לשחוט אחריהם דר"מ חייש למיעוטא ושמא יפה שחטו:

הי מינייהו דאחריתא - איזו מן ההוראות אחרונה דסמכינן עליה דנימא הדר ביה מקמייתא:

ואתי לאיטרודי - שמא לא תהא ברור השמועה לאותם שבפנים להשיב לשואל ואם הייתם שם הייתם אומרים אותה:

לא שבקתון דאישייליה - לא הייתי יודע שהיתה שאלה זו בפנים בעודי אצל רבי אבא והייתי שואלו:

ת"ש דשלח רבי אלעזר - הוו יודעים שהורה רבי כרבי מאיר והאחרת לא חש להודיעם:

מתני' שחט מאה חיות כו' - מפרש טעמייהו בברייתא בגמרא:

גמ' כל משמע חיה - הכל משמע:

בין מרובה - חיות הרבה:

בין מועטת - אחת:

חיה או עוף - הפסיק זה מזה להטעין כסוי לכל אחד ואחד:

מיבעי ליה לחלק - דאי לאו או הוה אמינא אין צריך כסוי אלא א"כ שחט שניהן:

לענין ברכה - על השחיטה אין צריך לברך לאחר כסוי:

קאים עלייהו - משמש בסעודה היה:

הב ליבריך - מזוג כוס לברכת המזון וחזרו ונמלכו ואמרו מזוג לשתות:

כיון דאמר הב ליבריך - גליא בדעתיה דגמרה סעודתא ואסור לשתות עד שיברך לפניו שאין מצטרפת לסעודה ראשונה:

כיון דאיטפל לכסוי - הפסקה היא מלשחוט וכי הדר שחיט איחייב ליה בברכה: