רש״י אויף חגיגה טז. (16a) — דער פירוש אָנלײַן

מאי דרש - מהיכן הבין מקום השכינה שנזהר שלא הציץ שם א"נ שלא טעה כמו שטעה אחר:

דוגמא - דבר היכר העומד לדוגמא להראותו לומר כזה עשה לי ואין זה אלא דבר הניכר אף כאן מקומו ניכר:

ומה למטה - והרי אמר ומתחת זרועות עולם (דברים ל״ג:כ״ז) ואם שאל מי סבלן לא חס על כבוד קונו לייטי עלה במערבא לא גרסינן לה:

כאלו דוחק רגלי השכינה - אומר בלבו אין השכינה כאן וכתיב והארץ הדום רגלי:

למקום שאין מכירין אותו - אין דעתו גסה עליו ושמא יקל כח יצרו וגם אם יחטא. אין אדם נותן לב לפי שאינו חשוב בעיניהם וכן בלבוש שחורים:

דמצי כייף ליה ליצריה - ובוטח על שהוא נחבא בסתר כאילו דוחק הרגלים:

היכא דלא מצי כייף ליה ליצריה - טוב לו בצינעא מפרהסיא:

ומברכין את העם בשם המפורש - שהשכינה שורה על קשרי אצבעותיהם:

אל תאמינו ברע - האומר לך חטא:

ואל תבטחו באלוף - לומר שימחול:

וכפיס - חתיכת עץ כמו כפיסין בבבא בתרא (דף ב.):

אתם עדי - הוא מעיד בעצמו בכל עונות שאוכיח בפניו:

מתני' יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך - בי"ט וזו היא מחלוקת ראשונה שהיתה בחכמי ישראל:

יהושע בן פרחיה - כולן דור אחר דור:

יצא מנחם - בגמרא מפרש להיכן יצא:

נכנס שמאי - להיות אב ב"ד תחתיו: