רש״י אויף חגיגה טו. (15a) — דער פירוש אָנלײַן

יכול אני לבעול - שהיה בקי בהטייה וזו נמי נבעלת כן:

באמבטי - כלי שרוחצין בו כל הגוף וי"ל שהטיח שם אדם שכבת זרע ונכנס במעיה:

מעיקרא - כשיצאת מן האדם:

מאין ולאין - מאין תבא ואין לבך טרוד:

צופה הייתי - מתבונן הייתי במעשה בראשית:

ואין ביניהן - במקום חיבורן מקום קשרי כיפת הרקיע בקרקע:

גודא דגמלא - כשמסדרין לווחין של גשר זו אצל זו אי אפשר שלא תהא ריוח בינתים וכן גלימי וכן כסי:

סחופין - כפופין:

אחר קיצץ בנטיעות - קלקל ועיות כשנכנס לפרדס ומקצץ הנטיעות ולפי שדימה אותן בתחלת הדברים לנכנס לפרדס נקט לישנא דקיצץ בנטיעות:

לא עמידה - לא גרסינן:

לא עורף - דבכל צדיהן יש להם פנים:

עיפוי - עיפות:

פולסי - מכת מקל בשטונאד"י:

פוגלא - צנון:

ממישרא - ערוגה:

ונוחין לאבדן - על ידי שכחה: