רש״י אויף ברכות יח. (18a) — דער פירוש אָנלײַן

ואין מברכין עליו – אין צריך שיברכו לו אחרים בברכת הלחם:

ואין מזמנין עליו – אין מצטרף עם שלשה לזימון:

תשמיש המטה איכא בינייהו – לר"ש חייב אבל בעונה בשבת:

קתני מיהת פטור מק"ש ומכל ברכות – ואפילו כשהוא אוכל בבית חבירו:

תרגמא – להא דתני פטור אמי שאין לו בית אחר דקאמר מחזיר פניו ואוכל:

רב אשי אמר – לעולם אכולא ומתניתין נמי אפילו בבית אחר נמי פטר ליה דכל שמוטל עליו לקוברו קרי מוטל לפניו:

ויקם אברהם וגו' וכתיב ואקברה מתי מלפני – וההיא שעתא לאו לפניו הוה:

משמרו – אדם אחר שאינו קרובו אלא משמרו:

תופס ד' אמות לק"ש – שאסור לקרות בתוך ארבע אמות שלו משום לועג לרש:

פטור מק"ש – משום דעוסק במצוה:

חוששין לעכברים – תנא קמא חייש לעכברים אפילו בספינה:

דסקיא – מרצוף גדול של עור:

ואם היה מתירא – וצריך לרכוב על הסוס ולרוץ:

אלא אסיפא – אם היה מתירא רוכב:

מלוה ה' חונן דל – קרי ביה מלוה את המקום מי שחונן את הדל ואין לך דל מן המת והמלוה אותו כאלו מלוה את המקום:

דלייה – הגביהנו:

לא שנית – לא חזרת עליו פעם שנית כדי שתתבונן בו:

אלו צדיקים – ומאי יודעים שימותו נותנים אל לבם יום המיתה ומושכים ידיהם מן העבירה ורשעים אינם יודעים מאומה שעושים עצמם כאינם יודעים וחוטאים:

הוא הכה – השפיל את השנים של דורות משני מקדשים שלא היה בהם כמותו:

אריאל – זה בית המקדש שנא' הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳):

מואב – על שם שבנאו דוד דאתי מרות המואביה: