רש״י אויף בכורות כז: (27b) — דער פירוש אָנלײַן
רש״י אויף בכורות כז: (27b): דער גאַנצער טעקסט פֿון פירוש, דיבור אחר דיבור, לעבן דעם בלאַט פֿונעם תלמוד בבלי. לייען אָנלײַן, בחינם.
טעקסט פֿון רש״י
וכי הזאה יש לנו - בזמן הזה דכיון דאין עכשיו הזאה בזמן הזה הערב שמש נמי לא בעי:
לא ליחוש ליה לסבא - בתמיה. וכי לא נחוש לכבוד רב עמרם שאינו בכאן ואין טוב להורות שום הוראה עד שיבא:
טובל ואוכל - ואין צריך הערב שמש:
ולית הלכתא כוותיה - הש"ס קמהדר ליה:
דלשנה דידיה מנינן - דאם נולד הבכור בניסן רשאי לקיימו עד ניסן אחר ולא אמרינן מתשרי ששלמה שנת מנין עולם שלמה נמי שנת הבכור:
זו שנה של בכור - כלומר דכי אזלת אחר שנת הבכור היא נכנסת בחברתה דכי הוי לבכור שנה אחת נכנסה שניה למנין עולם מתשרי:
יום אחד בשנה זו - דכי שוחטו ביום אחרון לשנתו יכול לאוכלו אותו היום ויום המחרת שהוא משנה שניה דהיינו שני ימים:
ולדבי רב מנא להו - דלשנה דידיה מנינן:
מקדשים - משאר קדשים הבאים בני שנה דכתיב בהו כבש בן שנתו:
ובשרם יהיה לך כחזה התנופה - בבכור מישתעי בסדר ויקח קרח: תודה אינה נאכלת אלא ליום ולילה והמורם ממנה דהיינו חזה ושוק כיוצא בה הוא: