טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג
בבא בתרא 81a — תלמוד אויף ייִדיש
בבא בתרא 81a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.
אָריגינעלער טעקסט — בבא בתרא 81a
איכא דאמרי
: שלשה מיני ארזים שהוסיפו חכמים על השבעה שנמנו בפסוק, הם:
ערונים, ערמונים
ו
אלמוגים
.
ערונים
הם הנקראים
ערי
.
ערמונים
הם הנקראים
דולבי
.
ו
אלמוגים
הם הנקראים
כסיתא
.
מתניתין:
הקונה
מחבירו
שני אילנות בתוך שדה חבירו
, אם לא פירש לו שהוא מוכר את הקרקע בו גדלים האילנות,
הרי זה לא קנה קרקע
, לא את הקרקע שסביב האילנות, ואף לא את מקום האילן עצמו.
לפיכך, הרי הוא כקונה אילן לפירותיו, שכאשר ייבש האילן, אין לו שום זכות בקרקע, ואף כאן, כשיתייבש האילן יעקור הלוקח את האילן וישתמש בעציו, אבל בקרקע עצמה - אין לו שום זכות.
רבי מאיר אומר
: הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו, הרי זה
קנה קרקע
, היות ושני אילנות נחשבים "שדה האילן" לקנות את הקרקע שבמקומם של האילנות ואת מה שביניהם וסמוך להם.
ולדברי חכמים אין הקרקע קנויה ללוקח, אבל משועבדת היא לו לכל צרכי האילן.
לפיכך, אם
הגדילו
ענפי האילן והתרחבו,
לא ישפה
[יקצוץ] אותם בעל הקרקע, אף על פי שצילם של ענפי האילן מזיק לגידולי המוכר אשר סביב האילן, כי הלוקח קנה את האילן על מנת שתהיה הקרקע משועבדת לאילנות לכל צרכם.
אבל לדברי רבי מאיר, הרי האילן נטוע בקרקעו של הלוקח, ואין קרקעו של המוכר משועבד ללוקח, לפיכך - אם הגדילו הענפים, והרי הם מזיקים את המוכר, הרי זה ישפה.
ו
לדברי חכמים, שהאילן קנוי ללוקח ולא הקרקע, ענף
העולה מן הגזע
הרי הוא
שלו
, של הקונה, כי ענף זה - מגוף האילן הוא יוצא.
ו
העולה
מן השרשים
הרי הוא
של בעל הקרקע
, שהיות וענף זה יצא מתחת לקרקע, נחשב הדבר שענף זה גדל מן הקרקע ולא מן האילן.
ואם מתו
, יבשו, האילנות,
אין לו קרקע
ללוקח, בכדי שיוכל לנטוע אילן אחר במקומן, אלא יעקרנו וילך.
אבל לדברי רבי מאיר, שהאילן נטוע בקרקעו של הלוקח, אף הגדל מן השרשים שמתחת הקרקע, הרי הוא שלו, כי בקרקע שלו הם צמחו, ואם מתו האילנות נשאר הקרקע ללוקח, ויכול הוא לחזור ולנטוע שם אילן אחר. ואף לדברי חכמים, אם
קנה שלשה
אילנות, "שדה האילן" הם נחשבים, והרי זה
קנה קרקע
, ובגמרא יתבאר כמה קרקע יש לו, וכיצד נטועים האילנות כשבאים לצרף אותם יחד להחשב "שדה האילן".
והיות שהקרקע שלו, אם
הגדילו
ענפי האילן, ונכנסו לתחום הקרקע של המוכר,
ישפה
, רשאי המוכר לקצוץ ענפים אלו כדי שלא יזיקוהו.
ו
כמו כן, ענף
העולה
בין
מן הגזע ו
בין
מן השרשין
הרי אלו
שלו
, של הלוקח, היות והקרקע של הלוקח.
ואם מתו
האילנות ויבשו,
יש לו
, ללוקח,
קרקע
, ויכול הוא לנטוע אילנות אחרים במקום הראשונים שיבשו.
גמרא:
נאמר בתורה [שמות כג יט]: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך".
ונאמר [דברים כו ב - י]: "ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך, ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם".
"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וגו'. ולקח הכהן הטנא מידך, והניחו לפני מזבח ה' אלהיך. "
"וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וגו'. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה', והנחתו לפני ה' אלהיך, והשתחוית לפני ה' אלהיך".
ומפסוקים אלו למדו חז"ל שאין חיוב ביכורים אלא אם כן צמחו הפירות ברשותו, ולא זו בלבד אלא אפילו אם האילן שלו, אין הוא מביא ביכורים אם הקרקע שבה האילן אינה שייכת לו, שהרי נאמר: "פרי האדמה אשר נתתי לי".
ומה היא מצות ביכורים? אדם נכנס לתוך שדהו ורואה פירות שביכרו, קושרן בגמי לסימן, ואומר: הרי אלו ביכורים, והן נעשים ביכורים במחובר משקרא להם שם.
את הביכורים מביאים לעזרה, ושם מניפים אותם לפני ה' ומניחו הבעלים בצד המזבח ואחרי כן ניתנים הביכורים מתנה לכהן כתרומה,
מה שנאמר בתורה: "הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ" וגו' "ארמי אובד אבי" וגו' הוא "מקרא ביכורים", שבשעת הבאת הביכורים, מוטל על המביאים לומר פסוקים אלו, כשבח והודאה על חסדי המקום.
תנן התם
[ביכורים פרק א משנה ו]:
הקונה שני אילנות בתוך
שדה
של חבירו
, לא קנה קרקע; לפיכך,
מביא
הוא ביכורים מאילנות אלו
ואינו קורא
"מקרא ביכורים", לפי שאין אני קורא בפירות אלו "פרי האדמה אשר נתת לי", ולקמן מפרש מדוע עליו להביא את הפירות, היות ואין חיוב ביכורים אלא מפרי אדמתו.
רבי מאיר
חולק ו
אומר
: הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו, קנה את הקרקע של האילנות, וקורא אני בפירות אילנות אלו "פרי האדמה אשר נתת לי"; לפיכך,
מביא
הוא ביכורים אלו
וקורא
"מקרא ביכורים".
אמר רב יהודה אמר שמואל: מחייב היה רבי מאיר
להביא ביכורים
אף בלוקח פירות מן השוק
שאין הקרקע שלו.
ומה שהתנא שנה את מחלוקת חכמים ורבי מאיר בקונה שני אילנות, אינו משום שרבי מאיר מודה בקונה אילן אחד, וכל שכן בלוקח פירות בלבד, שאינו מביא וקורא.
אלא, משום שהתנא בא להשמיענו שלדברי חכמים, אפילו בלוקח שני אילנות אינו קורא, אבל לדעת רבי מאיר אפילו כשאין לו קרקע, הרי זה מביא וקורא.
ו
ממאי
, מהיכן למד שמואל לומר דבר זה?
מדקתני משנה יתירא
, ממה שנכפלה מחלוקתם של חכמים ורבי מאיר, הן במסכת בבא בתרא לענין מקח וממכר, והן במסכת ביכורים לענין חיוב הבאת ביכורים.
שהרי,
מכדי תנא ליה
כבר בבבא בתרא,
ד
הקונה שני אילנות
יש לו קרקע
לדעת רבי מאיר, אם כן
פשיטא ד
הוא
מביא וקורא
, ומה הוצרך התנא לכפול ולשנות דבר זה במסכת ביכורים!?
הלא דבר ברור הוא, שאם אין לו קרקע אינו מביא וקורא, ואם יש לו קרקע הרי זה מביא וקורא, ומה הוצרך התנא לחזור ולומר שאם קנה שני אילנות, הרי זה מביא וקורא לדעת רבי מאיר, אחרי ששנינו בבבא בתרא שיש לו קרקע!?
אלא, שמע מינה
, הא קא משמע לן תנא דביכורים:
מחייב היה רבי מאיר אף בלוקח פירות מן השוק
.
וכך אמר להם רבי מאיר לחכמים: אף אם כדבריכם שהלוקח שני אילנות אין לו קרקע, מכל מקום מביא הוא וקורא עליהם מקרא ביכורים, ואין צורך שתהיה הקרקע שלו.
ותמהינן:
והא כתיב
בפרשת ביכורים [דברים כו ב]:
"אשר תביא מארצך"
, משמע שאם אינה ארצו ואדמתו, פטור הוא מהבאת ביכורים, ומדוע יתחייב הלוקח פירות בביכורים!?
ומשנינן:
ההוא
קרא, בא
למעוטי
פירות שגדלו ב
חוצה לארץ
, אבל פירות שגדלו בארץ ישראל, מחוייב הוא להביאם, אף על פי שאין הקרקע שלו. ותמהינן:
והא כתיב
[שמות כג יט]: "ראשית בכורי
אדמתך
תביא" משמע שאם אינה אדמתו וארצו, פטור הוא!? ומשנינן: ההוא קרא, בא
למעוטי אדמת נכרי
, שאם יש לגוי קרקע בארץ ישראל, ולקח ישראל ממנו פירות, אינו מביא מהן ביכורים. ותמהינן:
וה
א
כתיב
[דברים כו י]: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה
אשר נתתה לי
", משמע שאת הפירות האלו שהוא מביא נתן לו ה', ואם מן השוק לקח פירות אלו, הרי אין אני קורא בהם: "אשר נתתה לי"!?
ומשנינן: אף מה שאדם לוקח במעות, מתנת ה' היא, משום
דיהבת לי זוזי וזבני בהו
, ה' נתן לו את המעות בהם הוא קנה את הפירות.
מתיב
, הקשה,
רבה
על דברי שמואל:
תניא בברייתא:
הקונה אילן אחד בתוך
שדה
של חבירו, מביא
את הפירות שביכרו באילן זה,
ואינו קורא
"מקרא ביכורים",
לפי ש
קונה אילן אחד, מן הסתם,
לא קנה
את ה
קרקע
, ואין אני קורא בפירות אלו "פרי האדמה אשר נתתה לי", אלו הם
דברי רבי מאיר
.
הרי מפורש בברייתא זו שאף הקונה אילן אחד, אינו מביא וקורא, כל שכן הלוקח פירות מן השוק, ותיקשי לדברי שמואל האומר: מחייב היה רבי מאיר אף בלוקח פירות מן השוק!?
ומסקינן: אכן,
תיובתא
היא לדברי שמואל, ואף לדברי רבי מאיר, אין חיוב ביכורים אלא כאשר יש לו קרקע.
אמר
, שאל,
ליה רבי שמעון בן אליקים לרבי אלעזר
: