בבא בתרא 15b — תלמוד אויף ייִדיש

ומתרצת הגמרא:

אימא,

אין כונת הברייתא שנולד בשעה שנכנסו למצרים ונסתלק כשיצאו, אלא כונת הברייתא לומר שמספר שנות חיי איוב היה

כ

מספר השנים שעברו

משעה שנכנסו ישראל למצרים ועד

[

שעה

]

שיצאו

. שהם מאתים ועשר שנים. ולעולם היה איוב מעולי גולה.

ועניין זה, שאיוב חי מאתיים ועשר שנים, מבואר להדיא בספר באיוב. כי בפרק מ"ב פסוק י' נאמר: 'ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה' והיינו שאיוב קיבל מהקדוש ברוך הוא כפול מכל הטוב שהיה לו לפני שבאו עליו יסורים.

כגון, שנתן לו הקדוש ברוך הוא ארבעה עשר בנים תחת השבעה שהיו לו קודם [כמבואר ברש"י פרק מ"ב פסוק י"ג].

ובכלל זה נוסף לאיוב עוד שנות חיים כפול מהשנים שחי עד שקיבל את יסוריו. ואם כן כשכתוב לאחר מכן [פסוק ט"ז] 'ויחי איוב אחרי זאת מאה ארבעים שנה', למדנו שבשעה שבאו עליו יסורים היה בן שבעים. ועל זה כפל לו הקדוש ברוך הוא וקיבל עוד מאה וארבעים שנה, נמצא שכל שנותיו של איוב היו מאתים ועשר שנים [שבעים לפני היסורים, ומאה ארבעים לאחריהם] .

מיתבי, שבעה נביאים נתנבאו לאומות העולם ואלו הן: בלעם ואביו

בעור ,

ואיוב

, וכן ארבעת רעי איוב

אליפזהתימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ואליהוא בן ברכאל הבוזי

. ומברייתא זו מוכח שאיוב היה גוי, וקשה על רבי יוחנן ורבי אלעזר שאמרו דאיוב מעולי גולה היה ובית מדרשו בטבריה .

ומתרצת הגמרא:

וליטעמיך,

שאתה סובר שכל הנביאים המנויים בברייתא היו מאומות העולם, נמצא ש

אליהוא בן ברכאל לאו מישראל הוה

אלא גוי היה.

ו

זה לא יתכן, ד

הא כתיב

'

ממשפחת רם

', ומכך שיחסו הנביא בשם אביו ובשם משפחתו, יש ללמוד שיהודי היה.

וקשה כיצד הוא מנוי בברייתא יחד עם נביאי אומות העולם,

אלא

בהכרח, שכונת הברייתא דאליהוא

אינבוי אינבי,

התנבא

לאומות העולם,

אף שהוא עצמו היה יהודי.

הכא נמי

יש לומר,

איוב אינבוי אינבי

[

לאומות העולם

], אך הוא עצמו היה יהודי.

ומקשה הגמרא: לשיטתך, שלא כל שבעת הנביאים בברייתא היו מאומות העולם, אלא שהם התנבאו לאומות העולם, קשה, וכי

אטו כולהו נביאי מי לא אינבויי לאומות העולם?

הלא אף שאר נביאים התנבאו לאומות העולם, ומה יחודם של נביאים אלו יותר משאר הנביאים.

ומתרצת הגמרא:

התם

שאר הנביאים

עיקר נביאותייהו לישראל

, ואילו

הכא

שבעת הנביאים המנויים בברייתא

עיקר נביאותייהו לאומות העולם!

מיתבי

קושיה נוספת על הסוברים שאיוב מישראל היה:

שנינו בברייתא,

חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו

,

ולא בא לעולם אלא כדי לקבל שכרו

,

הביא הקדוש ברוך הוא עליו

יסורין התחיל מחרף ומגדף

כלפי מעלה, ולכן

כפל לו הקדוש ברוך הוא שכרו בעולם הזה

שהגיע לו עבור חסידותו [

כדי

]

לטרדו מן העולם הבא

משום שחירף וגידף . הרי מבואר להדיא בברייתא דאיוב מאומות העולם היה.

ומתרצת הגמרא:

דבר זה אם היה איוב מישראל או מאומות העולם

תנאי היא

נחלקו בזה תנאים, ואף שמהבריתות דלעיל מוכח שאיוב מאומות העולם היה, מכל מקום תנאים אחרים סוברים שאיוב מישראל היה -

דתניא, רבי אלעזר אומר איוב בימי

בתקופת '

שפוט השופטים

'

היה, שנאמר

באיוב פרק כ"ז פסוק י"ב דאיוב אמר לרעיו: '

הן אתם כולכם חזיתם

מהו סופם של רשעים,

ו

כיון שכן

למה זה הבל תהבלו

' להיות רשעים. - ודורש רבי אלעזר ממה שנאמר 'הבל תהבלו' דאיוב היה בימי שפוט השופטים, ד

איזה דור שכולו הבל

שגם הטובים שבדור הם 'הבל' ואינם כלום,

הוי אומר זה דורו של שפוט השופטים!

כמבואר להלן שהנשפט היה מוכיח את שופטו, שגם ביד השופט היו עוונות רבים.

רבי יהושע בן קרחה אומר, איוב בימי אחשורוש היה

.

שנאמר

באיוב פרק מ"ב פסוק ט"ו '

ולא נמצא

נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ

', ודורש רבי יהושע בן קרחה:

איזהו דור שנתבקשו בו נשים יפות, הוי אומר זה דורו של אחשורוש!

ואם

אומר לו

השופט

טול קיסם מבין עינך,

הסתלק ופרוש מעבירה קטנה ששיש בידך [עבירה קטנה משולה לקיסם דק],

אומר לו

ענה הנשפט לשופטו, עד שאתה מוכיח אותי לפרוש מעבירה קטנה שבידי,

טול

אתה

קורה מבין עיניך

תפרוש אתה מעבירה חמורה שיש בידך, [עבירה גדולה משולה לקורה].

וכן אם

אמר לו

השופט '

כספך היה לסיגים

' [שהוא לשון הפסוק בישעיה א כב, ופירושו שהיו עושים מעות נחושת ומצפים אותן בכסף כדי להונות בהן. ואם היה השופט אומר לנשפט 'כספך היה לסיגים',

אמר לו,

ענה הנשפט את הסיפא של הפסוק '

סבאך מהול במים

'. גם אתה עוסק בהונאה שהרי יינך מעורב במים, ואתה מוכרו לאנשים בהונאה.

אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן

:

כל האומר, מלכת שבא אשה היתה, אינו אלא טועה.

אלא

מאי מלכת שבא?

מלכותא דשבא!

עתה מתחילה הגמרא לפרש את הפסוקים בתחילת ספר איוב.

נאמר באיוב [א' פסוקים ו' ז'] '

ויהי היום,

ויבאו בני האלהים להתייצב על ה', ויבא גם השטן בתוכם, ויאמר ה' אל השטן: מאין תבא? ויען השטן, משוט בארץ ומהתהלך בה

'

ומפרשת הגמרא את הפסוקים:

אמר

השטן

לפניו,

לפני הקדוש ברוך הוא:

רבונו של עולם, שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם, שאמרת לו

'

קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה

',

ואפילו הכי,

אף על פי שהבטחת לו את הארץ,

בשעה שלא מצא מקום לקבור את שרה

[

עד שקנה בד' מאת שקל כסף

],

לא הרהר אחר מדותיך

וזהו שאמר השטן לקדוש ברוך הוא 'ומהתהלך בה' - אני בא מאותו שאמרת לו "התהלך בארץ" .

וממשיכה הגמרא לפרש את המשך הפסוקים. [פסוק ח'].

'

ויאמר ה' אל השטן, השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ

איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע'.

אמר רבי יוחנן, גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם.

דאילו באברהם כתיב

'

כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה

',

ו

אילו

באיוב כתיב

'

איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע

'. הרי שבאיוב נאמר יותר ממה שנאמר באברהם .

עתה מפרשת הגמרא מה שנאמר באיוב 'וסר מרע':

מאי וסר מרע?

אמר רבי אבא בר שמואל: איוב ותרן בממונו היה

, שהרי,

מנהגו של עולם

הוא, מי ששוכר פועל למלאכה מועטת ורוצה לתת לו חצי פרוטה בשכרו, מנהג העולם

נותן חצי פרוטה לחנוני,

שקונה בעל הבית אצל החנוני ככר או ביצים בפרוטה, ומתחלק בזה עם הפועל. ואילו

איוב, ויתרה

לחצי הפרוטה, ונתן לפועל

משלו,

שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו נחשב 'ממון' .

וממשיכה הגמרא לפרש את המשך הפסוקים. [פסוק ט']

'

ויען השטן את ה', ויאמר,

וכי

החנם ירא איוב אלהים, הלא אתה סכת בעדו

הגנת עליו

ובעד ביתו

ובעד כל אשר לו מסביב, מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ' -

מאי

'

מעשה ידיו ברכת

'?

אמר רבי שמואל בר רב יצחק, כל הנוטל פרוטה מאיוב, מתברך!

מאי

'

ומקנהו פרץ בארץ

'?

אמר רבי יוסי בר חנינא

: מה שכתוב מקנה בארץ, פירושו הוא,

מקנהו של איוב פרצו גדרו של עולם, מנהגו של עולם זאבים הורגים העזים

, ואילו ב

מקנהו של איוב, העזים הורגים את הזאבים.

וממשיכה הגמרא לפרש את הפסוקים:

אמר השטן לקדוש ברוך הוא [פסוק י"א]:

'

ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו,

לאיוב, ואז נראה ה

אם

אז

לא על פניך יברכך

האם לא יחרף ויגדף כלפי מעלה .