טעקסט־ווערסיע פֿון דעם בלאַט: אָריגינאַל און איבערזעצונג

בבא בתרא 117a — תלמוד אויף ייִדיש

בבא בתרא 117a פֿונעם תלמוד בבלי: צורת הדף מיט רש״י און תוספות, אַן איבערזעצונג און נאָטיצן. לייען אָנלײַן, בחינם.

אָריגינעלער טעקסט — בבא בתרא 117a

גמרא:

כאמור, במשנתנו

תנן כמאן דאמר "ליוצאי

מצרים נתחלקה הארץ".

הגמרא מביאה את המחלוקת בענין זה:

דתניא: רבי יאשיה אומר, ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ.

כלומר, כשחלקו את הארץ לבאי הארץ, חלקוה לפי חשבון יוצאי מצרים. ומי מהם שהיה לו עתה בביאת הארץ בן אחד, נטל כל חלקו, ומי שהיו לו עשרה בנים לא נטלו כי אם חלק אביהם.

שנאמר

במנין באי הארץ

, "לשמות מטות אבותם

[כלומר אותן שנמנו ביציאת מצרים]

ינח לו".

אלא מה אני מקיים, "לאלה תחלק הארץ בנחלה"

, דמשמע, לבאי הארץ נחלקה?

דרשינן:

"לאלה", כאלה.

שהם בני עשרים.

להוציא את הטפלים

שהם פחותים מעשרים שלא נטלו חלק בארץ בזכות עצמם, אלא בזכות מורישיהם בלבד. וכגון שהיה להם אב או אח שמתו בלא בנים אחרים.

אך

רבי יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ.

שנאמר

במנין הנכנסים לארץ,

"לאלה תחלק הארץ בנחלה".

אלא מה אני מקיים, "לשמות מטות אבותם ינחלו",

דמשמע שיש לנו ללכת אחר יוצאי מצרים?

לומר לך,

משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם. שכל נחלות שבעולם, חיין יורשין מתים. וכאן, מתים יורשין חיין.

דהיינו, אף שלבאי הארץ נחלקה הארץ, מכל מקום חוזרים ומחלקים אותה כפי יוצאי מצרים. כדלהלן.

ומבארת הברייתא,

אמר רבי: אמשול לך משל למה הדבר דומה, לשני אחין כהנים, שהיו בעיר אחת.

והתנו ביניהם לחלוק את התרומות שיבואו אליהם בשוה,

לאחד יש לו בן אחד, ואחד יש לו שני בנים.

והלכו לגורן, זה שיש לו בן אחד, נוטל חלק אחד. וזה שיש לו שני בנים, נוטל שני חלקים. ומחזירין אצל אביהן

,

וחוזרין וחולקין בשוה.

אף בחלוקת הארץ כך הוא: כגון ראובן ושמעון אחים, שיצאו ממצרים, לראובן עשרה בנים, ולשמעון בן אחד.

כשנכנסו לארץ, נטלו בני ראובן עשרה חלקים, ובני שמעון חלק אחד, וחזרו החלקים אצל ראובן ושמעון, וחילקום בשוה, וחזרו והורישו לבניהם, בני ראובן נטלו מחצית מאחד עשר החלקים, ובנו של שמעון נטל מחצית מאחד עשר החלקים.

ולפי זה, דורשים את שני הפסוקים, "לאלה תחלק הארץ", מלמדינו שיטול כל אחד חלק אחד. ו"לשמות מטות אבותם" מלמדינו, שיחזרו החלקים אצל הוריהם, ויחלקו ביניהם מה שנטלו בניהם כאילו ליוצאי מצרים נתחלקו.

ונפקא מינא בין מאן דאמר "ליוצאי מצרים" למאן דאמר "לבאי הארץ", בשניים שאינם אחים שיצאו ממצרים. ולאחד היו תשעה בנים, ולחברו בן אחד.

למאן דאמר "ליוצאי מצרים", נוטלים שניהם חלק שוה.

ולמאן דאמר "לבאי הארץ", זה יטול תשעה חלקים, וחברו חלק אחד.

כיון שדין חזרה לא נאמר אלא בשני אחים .