בבא בתרא 106a — תלמוד אויף ייִדיש

מתניתין:

האומר לחבירו, "בית כור עפר אני מוכר לך,

ב

תוך

סימניו ובמצריו

שאתה רואה לפניך ".

ונמצא שהיה בשדה פחות או יותר מבית כור.

אם חסר או הותיר

פחות משתות

[קב לסאה],

הגיעו

. אך אם חסר יותר משתות,

עד שתות

,

ינכה

מן הדמים .

ובגמרא יבואר, מה הדין בשתות בדיוק.

גמרא:

שנינו במשנה, "פחות משתות, הגיעו. יותר משתות, ינכה". ולא נתבאר לנו מה הדין בשתות עצמה.

איתמר

[נאמר בבית המדרש]:

רב הונא אמר, שתות, כפחות משתות

, ואין מנכה לו מן הדמים.

רב יהודה אמר: שתות, כיותר משתות,

ומנכה לו מן הדמים.

הגמרא מבארת את דברי המשנה לפי השיטות הנ"ל:

רב הונא אמר שתות, כפחות משתות, הכי קאמר

ה מתניתין:

פחות משתות, ושתות

בכלל

,

הגיעו. יותר משתות, ינכה.

וסבר רב הונא, "עד", ולא עד בכלל. ולכן כשאמרו "עד שתות ינכה", אין שתות עצמה בכלל זה.

רב יהודה אמר שתות, כיותר משתות, הכי קאמר

ה מתניתין:

פחות משתות הגיעו. עד שתות, ושתות בכלל, ינכה.

וסבר, "עד" ועד בכלל. ולכן כשאמרו "עד שתות ינכה", אף שתות עצמה בכלל זה.

ומקשה הגמרא לדעת רב הונא:

מיתיבי

: שנינו בתוספתא, "האומר לחבירו, בית כור אני מוכר לך

בסימניו ובמצריו, פיחת שתות או הותיר שתות, הרי הוא כשום הדיינין

,

הגיעו".

והא שום הדיינין, ד

טעות

שתות

שלהם

כיותר משתות הוא,

ובכל זאת שנינו שמכירת בית כור הרי היא כשום הדיינים, ולא כדברי רב הונא שאמר, "שתות, כפחות משתות"?

אמר לך רב הונא, ולטעמיך,

[ולפי דבריך], כיצד תבאר את דברי התוספתא, דהא

"הגיעו" קא תני,

ואילו בשום הדיינים שפיחתו שתות, מכרם בטל?

ועל כרחך צריך לומר, שהתוספתא סברה כדעת רשב"ג הנזכרת שם, דאף בשתות מכרן קיים. דהיינו, "שתות כפחות משתות".

ולפי זה, אדרבא, מהתוספתא קשה לדעת רב יהודה, שאמר "שתות כיותר משתות"?

ומתרצת הגמרא לדעת רבי יהודה:

אלא

אין להקשות מכאן לרבי יהודה, משום שכוונת התוספתא לומר,

כשום הדיינין ולא כשום הדיינין.

כשום הדיינין, ל

למדנו ד

שתות

כיתר משתות, ויחזיר.

ולא כשום הדיינין, דאילו התם,

בשתות וביותר משתות,

בטל

ה

מקח

לגמרי, ולא סגי בהחזרת המעות.

ואילו הכא

בשתות וביותר משתות

הגיעו,

כלומר, המקח קיים, וחייב רק להחזיר את הדמים .

רב פפא זבן ארעא

[קנה קרקע]

מההוא גברא,