Versão em texto deste daf: original e tradução
Sucá 22b — o Talmud em português
Sucá 22b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Sucá 22b
אם היה המרחק
פחות מארבעה
טפחים,
אין צריך להביא קורה אחרת
.
ואם היה המרחק
ארבעה
טפחים
צריך להביא קורה אחרת
.
שיעור רוחב קורה הוא כדי שתוכל הקורה "לקבל" [לשאת על גבה] אריח, והיא חצי לבינה של שלשה על שלשה טפחים. ודיה לקורה שהיא ברוחב טפח כדי לקבל אריח לרחבו, ועודף של אצבע משני צדיה.
וכן שתי קורות המתאימות
השוכבות זו בצד זו כמו תאומים, כאשר
לא בזו
יש רוחב
כדי לקבל אריח, ו
אף
לא בזו
יש רוחב
כדי לקבל אריח
:
אם מקבלות אריח לרחבו
שהוא
טפח
,
אין צריך להביא קורה אחרת
.
ואם לאו, צריך להביא קורה אחרת
.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: אם מקבלות אריח לארכו שלשה טפחים
,
אין צריך להביא קורה אחרת; ואם לאו, צריך להביא קורה אחרת
.
היו
הקורות
אחת למעלה ואחת למטה
אחת גבוהה ואחת נמוכה, ובין שתיהן כדי לקבל אריח זו אצל זו, אלא שהאחת מעמידיה גבוהים משל חברתה [רש"י עירובין] -
רבי יוסי ברבי יהודה אומר
: אומרים "חבוט רמי", ולפיכך:
רואין העליונה כאילו היא למטה
ליד הקורה התחתונה,
ואת
[כלומר: או את]
התחתונה
-
כאילו היא למעלה
ליד הקורה העליונה.
ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה
, שהקורה כשהיא למעלה מעשרים אמה היא פסולה, [כמבואר במשנה בתחילת עירובין] -
ו
לא תהא
התחתונה למטה מעשרה
טפחים, שהקורה כשהיא למטה מעשרה טפחים היא פסולה, שאין מחיצה בפחות מעשרה טפחים [רש"י]. הרי למדנו:
הא
אם היו
זה וזה
[העליונה והתחתונה]
בתוך עשרים
אמה, אפילו העליונה סמוכה לשפת עשרים אמה והתחתונה סמוכה לשפת עשרה טפחים,
אמרינן "חבוט רמי
" ו
אף על גב דלית ביה
רוחב
טפח
.
אמר ליה: תריץ ואימא הכי
:
א. "רואין" שאמרו אינו מטעם "חבוט רמי" אלא מטעם "לבוד", וכגון שהיו קרובים זה לזה פחות משלשה טפחים.
ב. מה שאמרו "ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים ותחתונה למטה מעשרה", אין הכוונה שדי בקיומם של תנאים אלו, אלא בשני אופנים מיירי, והכי קאמר:
א.
ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים
אמה
אלא בתוך עשרים, והתחתונה סמוכה לה בפחות משלשה
ב.
אי נמי: בלבד שלא שלא תהא תחתונה למטה מעשרה
טפחים
אלא למעלה מעשרה
טפחים,
ועליונה סמוכה לה בפחות משלשה
.
אבל
אם היה ביניהן
שלשה
טפחים שאי אתה יכול לומר "לבוד",
כיון דלית ביה טפח, לא אמרינן
"
חבוט רמי
".
שנינו במשנה:
ושצילתה מרובה מחמתה כשרה
:
ומקשינן: מדשנינו ושצילתה "מרובה" מחמתה כשירה הסוכה, הרי משמע,
הא כי הדדי
[כאשר שוין הן הצל והחמה], הסוכה
פסולה
.
והא תנן באידך פירקין
[בפרק הקודם]:
ושחמתה
"
מרובה
"
מצילתה, פסולה
, ומשמע להיפוך:
הא כי הדדי
הרי היא
כשרה?!
ומשנינן: קרני השמש החודרים דרך אויר בסכך שלמעלה, עושים יותר חמה למטה מאשר גודל החור שדרכו חדרו; ושתי המשניות אינן מדברות על אותו ענין, אלא האחת מדברת על הסכך והאויר, והאחת מדברת על הצל והחמה.
וממילא
לא קשיא
סתירת המשניות:
כי
כאן
במשנתנו, "ושצילתה מרובה מחמתה כשרה" - מדובר
מלמעלה
בסכך. שאם הסכך יותר מן האויר הרי היא כשרה. הא אם היו הסכך והאויר שוין אינה כשירה, שהרי למטה החמה מרובה על הצל.
כאן
במשנה בפרק הקודם: ושחמתה מרובה מצלתה פסולה - מדובר
מלמטה
בקרקעית הסוכה שם ניכרים החמה והצל, שיש יותר חמה מצל. הא אם היו החמה והצל שוין הרי הסוכה כשרה, שהרי הסכך עצמו עודף על האויר.
אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: כזוזא
[מטבע קטנה של זוז] אויר
מלעיל
בגובה , הרי היא עושה חמה
כ
גודל
איסתירא
[מטבע גדולה של סלע]
מלתחת
בקרקעית.
שנינו במשנה: ה
מעובה כמין בית
אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשרה:
תנו רבנן: המעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה, כשרה
.
ואם
אין כוכבי חמה
[זהרורי חמה]
נראין מתוכה: בית שמאי פוסלין; ובית הלל מכשירין.
מתניתין:
העושה סוכתו בראש העגלה
אף על גב שמיטלטלת היא ולא קבועה.
או בראש הספינה
מקום גבוה של ספינה, אף על גב שהוא גבוה מאד והרוח שולטת שם ועוקרת את הסוכה.
הסוכה
כשרה
, היות ודירת עראי היא הסוכה.
ועולין לה
, מותר לעלות אליה
ביום טוב
.
אבל אם עשה סוכתו
בראש האילן
, תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך -
או על גבי גמל
, כגון נתן דלתות על שני גמלים והן קרקעית הסוכה, ועשה למעלה מחיצות וסכך. הסוכה
כשרה
, ואם עלה לה ביום טוב יצא ידי חובתו.
ו
אמנם
אין עולין לה ביום טוב
. לפי שאין עולין ולא משתמשין באילן ביום טוב שמא יתלוש ממנו. וכן אסור לרכוב על גבי בהמה ביום טוב, שמא יחתוך זמורה להנהיגה.
עשה
שתים
[שתי דפנות]
באילן
סמך קרקעית הסוכה רובה באילן, ועשה סביבה בראש האילן שתי מחיצות,
ו
את ה
אחת
[דופן אחת] עשה
בידי אדם
, העמידה על הקרקע וסמך קצת קרקעית הסוכה באמצע הדופן, והדופן גבוהה מהקרקעית עשרה טפחים.
או
שעשה
שתים
[שתי דפנות]
בידי אדם ואחת באילן
הרי הסוכה
כשרה ואין עולין לה ביום טוב
, שהרי אם ינטל האילן תיפול קרקעית הסוכה גם כשהיא סמוכה על שתי דפנות שבארץ, ונמצא משתמש באילן.
אבל אם עשה
שלש בידי אדם ואחת באילן
, הסוכה
כשרה ו
אף
עולין לה ביום טוב
.