Sanhedrin 97b — o Talmud em português

ובעונותינו שרבו,

לא בא משיח בסוף ארבעת אלפים שנה, וכבר

יצאו מהם מה שיצאו

[עברו מאותן שני אלפים אחרונים כמה וכמה שנים], ועדיין לא בא משיח.

אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אין העולם

מתקיים

פחות משמונים וחמשה יובלות

[כל יובל הוא חמישים שנה. ואם כן, היינו ארבעת אלפים מאתים וחמישים שנה].

וביובל האחרון

-

בן דוד בא.

אמר ליה

רב יהודה לאליהו:

בתחילתו

של יובל, בתחילת חמישים שנה, יבוא בן דוד,

או בסופו

של יובל?

אמר ליה

אליהו:

איני יודע.

עוד שאל רב יהודה את אליהו: האם יהא היובל

כלה

עד שיבוא המשיח, שיבוא המשיח רק אחריו,

או

ש

אינו כלה,

שיבוא המשיח בתוך היובל?

אמר ליה: איני יודע.

רב אשי אמר: הכי אמר ליה

אליהו לרב יהודה:

עד הכא,

עד אותו יובל אחרון -

לא תיסתכי ליה

[אל תחכה לו, כי ודאי לא יבוא קודם לכן].

מכאן ואילך

-

איסתכי ליה

[חכה לו] עד שיבוא.

שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב יוסף: מצאתי אדם אחד, ובידו מגילה אחת כתובה אשורית

[הוא הכתב שלנו, ונקרא "אשורית" על שם שבא מארץ אשור]

ולשון קדש

.

אמרתי לו

: מגילה

זו מניין לך?

אמר לי: לחיילות של רומי נשכרתי, ובין גינזי רומי מצאתיה, וכתוב בה

כך:

לאחר ארבעת אלפים ומאתים ותשעים

ואחד שנה לבריאתו של עולם

-

העולם יתום.

מהן מלחמות תנינים

[דגים ],

מהן מלחמות גוג ומגוג,

ו

ה

שאר

-

ימות המשיח.

שיכלה השעבוד, ויבוא המשיח.

ואין הקדוש ברוך הוא מחדש את עולמו

לברוא עולם חדש -

אלא לאחר שבעת אלפים שנה.

רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר חמשת אלפים שנה איתמר

.

תניא, רבי נתן אומר: מקרא זה

שלהלן

נוקב ויורד עד תהום

[כשם שתהום אין לו קץ וסוף, כך אין אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה ]:

"כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאח ר".

לא כרבותינו

[אל תצפו לקץ שהיו רבותינו דורשין],

שהיו דורשין "עד עדן עדנין ופלג עדן".

והיינו, "עידן" - כזמן הגלות של אבותינו במצרים, ארבע מאות שנה. "עדנין", היינו פעמיים אותו עידן, שמונה מאות שנה, ועוד "פלג עידן", שהוא מאתיים שנה, סך הכל - אלף וארבע מאות שנה.

ולא כרבי שמלאי, שהיה דורש "האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש",

כלומר, השקה הקדוש ברוך הוא את ישראל בגלות מצרים וגלות בבל - שליש מגלות אדום, שהיא גלות זו האחרונה. והיינו, כי קץ גלות זו יהיה בסוף שלש פעמים ארבע מאות שנים [כגלות מצרים], ושלש פעמים שבעים שנה [כנגד גלות בבל], דהיינו לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים.

ולא כרבי עקיבא שהיה דורש

פסוק זה, שנאמר בנבואת חגי:

"עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ".

שהיה חגי מתנבא שיצאו ישראל מגלות בבל, ויבנה בית המקדש. והיינו "עוד אחת מעט היא", מעט כבוד אתן להם לישראל, "ואני מרעיש את השמים ואת הארץ, והבאתי כל חמדת גוים לירושלים".

ורבי עקיבא היה דורש מקרא זה לענין ימות המשיח, וכך הוא דורש את המקרא: "עוד אחת מעט היא", מעט כבוד אתן להם לישראל, ואחר כך יבוא המשיח.

לא כן הוא, כפי שדרש רבי עקיבא,

אלא

מקרא זה מדבר על הזמן שלפני הבית. וכך הוא פירושו: "עוד אחת מעט היא", מעט כבוד אתן להם לישראל, ושוב לא אתן להם כבוד כל ימות הבית האחרון.

וכן היה, שהרי

מלכות ראשון

של מלכות חשמונאי נתקיימה

שבעים שנה

, ו

מלכות שניה

של הורדוס נמשכה

חמישים ושתים

שנה,

ומלכות בן כוזיבא

נמשכה

שתי שנים ומחצה,

ומאז שוב לא היה להם מלך, ולא היה להם כבוד .

מאי

האי דכתיב:

"ויפח לקץ ולא יכזב"?

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: תיפח עצמן

של מחשבי קיצין

[העושין חשבונות מתי יבוא משיח]. לפי

שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ

שחישבנו,

ולא בא

משיח -

שוב אינו בא,

והרי הם מייאשים את ישראל מלצפות למשיח.

אלא,

לעולם

חכה לו

למשיח.

שנאמר: "אם יתמהמה

-

חכה לו".

שמא תאמר

ש

אנו מחכין

למשיח,

והוא,

הקדוש ברוך הוא,

אינו מחכה,

תלמוד לומר: "ולכן יחכה ה' לחננכם, ולכן ירום לרחמכם".

מוכח, שאף הקדוש ברוך הוא עצמו מחכה ומתאוה שיבוא המשיח.

וכי מאחר שאנו מחכים, ו

אף

הוא,

הקדוש ברוך הוא,

מחכה, מי מעכב

על המשיח מלבוא?

מדת הדין מעכבת

ואומרת לפני הקדוש ברוך הוא, שאין ישראל זכאין עדיין לכך .

ותמהינן:

וכי מאחר שמדת הדין מעכבת, אנו למה מחכין?

הרי מדת הדין מעכבת, ולא יבוא עתה!?

ואמרינן: מה שאנו מחכים, היינו כדי

לקבל שכר

על זאת שאנו מחכים ומצפים לו.

שנאמר: "אשרי כל חוכי לו".

אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא

צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא

[בכל דור יש לפחות שלושים וששה צדיקים, שמקבלים פני שכינה] .

שנאמר: "אשרי כל חוכי לו".

ו"חוכי לו" - היינו המצפים ומחכים לראות פני שכינה. והמילה

"לו" בגימטריא

-

תלתין ושיתא הוו.

והיינו, שיש בכל דור שלושים וששה צדיקים המצפים לו.

ותמהינן:

איני?

האם רק שלשים וששה צדיקים הם, שמקבלים פני שכינה?

והאמר רבא: דרא דקמי קודשא בריך הוא

[שורת הצדיקים שלפני הקדוש ברוך הוא]

תמני סרי אלפי פרסא הואי

[שמונה עשר אלפי פרסה היא],

שנאמר: "סביב שמנה עשר אלף"!

ואמרינן:

לא קשיא.

הא, מה שאמרנו שהם שלשים וששה, היינו אלו

דמסתכלי באיספקלריא המאירה

[בחוזק נגהו של הקדוש ברוך הוא].

ואילו

הא דאמרינן

שיותר הם, היינו אלו

דמסתכלי באיספקלריא שאינה מאירה

[בקלישות הנוגה שלצדדין מרחוק ].

ואכתי תמהינן:

ומי נפישי

רואי פני שכינה

כולי האי,

ששלשים וששה הם?

והאמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי

שמעון בן יוחי: ראיתי

בני עלייה

\-

והן מועטין.

אם

בני העלייה

אלף הם

-

אני ובני מהם

[אנו מאותם אלף בני עלייה ].

אם מאה הם

אף אז

אני ובני מהם.

אם שנים הם

אזי

אני ובני הם

אותם שנים .

הרי שיתכן שיש רק שנים שהם בני עליה! ומבארינן:

לא קשיא. הא,

מה שאמרנו שהם שלשים וששה, היינו

דעיילי בבר

[שצריכים לבקש רשות] כשבאים להסתכל באספקלריא מאירה.

ואילו

הא,

מה שאמרנו שיתכן שהם רק שנים, היינו

דעיילי בלא בר

[שיכולים להכנס בלא רשות ].

אמר רב

: כבר

כלו כל הקיצין

[עברו כל אותם זמנים שהיה צריך לבוא בהם המשיח],

ו

מעתה

אין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים

. שרק אם יחזרו כל ישראל בתשובה - יבוא המשיח.

ושמואל אמר

: אף אם לא יעשו תשובה, בסופו של דבר יבוא המשיח, כי

דיו לאבל שיעמוד באבלו

[די בכך שהקדוש ברוך הוא השיב ימינו אחור כאבל]. ובודאי לא יעמוד באבלו כל הימים, אלא יהיה קץ לדבר .

ואמרינן, שנדון זה, אם יגאלו ישראל דווקא בתשובה, או לא -

כתנאי

[מחלוקת תנאים] היא:

רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה

-

נגאלין, ואם לאו

-

אין נגאלין.

אמר ליה רבי יהושע

: כי אפשר לומר ש

אם אין עושין תשובה

-

אין נגאלין

לעולם?

אלא,

אם אין ישראל חוזרין בתשובה מעצמן,

הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות, כ

פי שהעמיד עליהם את

המן

הרשע בימי מרדכי ואסתר כדי שיחזרו בתשובה,

ו

אז

ישראל עושין תשובה

על כרחן,

ומחזירן למוטב.

תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה

-

נגאלין, שנאמר: "שובו

בנים שובבים ארפא משובתיכם".

משמע, רק אם תשובו - ארפא לכם, ואביא את הגאולה.

אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר: "חנם נמכרתם, ולא בכסף תגאלו"!

וכך הוא פירוש הפסוק:

"חנם נמכרתם"

מכרתם עצמכם

בעבודה זרה,

שהיא חינם, אין לה כל ערך.

"ולא בכסף תגאלו"

-

לא

תגאלו דווקא

בתשובה ומעשים טובים

. אלא, אף אם לא יעשו ישראל תשובה - יגאלו.

אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: והלא כבר נאמר: "שובו אלי

-

ואשובה אליכם".

משמע, שרק על ידי תשובה יתקרב הקדוש ברוך הוא לישראל!

אמר ליה רבי יהושע: והלא כבר נאמר: "כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון".

ולשון "בעלתי אתכם" משמע על כרחכם, "אחד מעיר ושנים ממשפחה" היינו שאברור את הצדיקים, "והבאתי אתכם ציון", אביא אותם לציון, ומשמע דהיינו אף בלא שיחזרו כל ישראל בתשובה!

אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר: "בשובה ונחת תושעון",

משמע שרק על ידי תשובה יושעון!