Pessachim 100b — o Talmud em português

ומקשינן:

איני?

והא אמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל: כשם שמפסיקין

לקידוש

כך מפסיקין להבדלה!

שאם היו סועדים סעודת שבת סמוך למוצאי שבת והגיע הלילה צריכים להפסיק ולהבדיל.

ומבארת הגמרא:

מאי "מפסיקין"?

לאו,

האם לא

לעקירת שולחן!

שצריכים להפסיק לגמרי ולברך ברכת המזון.

וקשיא לרב יהודה דאמר משמיה דשמואל דסגי בפריסת מפה.

ומתרצינן:

לא!

אלא "מפסיקין" היינו

ל

פרוס

מפה

ולקדש, וכן להבדיל, ואח"כ ממשיך בסעודתו.

רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא. אייתו תכא קמיה

, הביאו שולחן לפניו לאחר שחזר מבית הכנסת בליל שבת.

פרס מפה

על הפת

וקידש

.

כי לכתחילה אין להביא כלל את הפת אלא רק לאחר קידוש כדלקמן. והטעם, כדי שיראה לכל שהסעודה באה לכבוד שבת. ואם הביאו קודם את הפת צריך לכסותו, והרי הוא כאילו אינו נמצא.

תניא נמי הכי

: אעפ"י שנחלק רבי יוסי על רבי יהודה שאם התחיל בסעודה קודם השבת אין צריך להפסיק עם כניסת השבת, מכל מקום מודה הוא

ש

לכתחילה

אין מביאין את השולחן, אלא אם כן קידש

. ואעפ"י שאין מתכוונים לאכול אלא רק אחר הקידוש.

ואם הביא, פורס מפה ומקדש.

תני חדא: שוין

רבי יהודה ורבי יוסי, שנחלקו בין לענין התחלת סעודה בערב שבת מן המנחה ולמעלה, ובין לענין הפסקה כשקידש היום, שוין הם

שאין מתחילין

לאכול סמוך למנחה.

ותניא אידך: שוין שמתחילין.

והוינן בה:

בשלמא הא דתניא

"שוין שאין מתחילין"

-

משכחת לה בערב הפסח

, כדאמרינן לעיל שרבי יוסי מודה בערב פסח שאסור להתחיל לאכול סמוך למנחה.

אלא, הא דתניא

"שוין שמתחילין

תיקשי:

אימת

קמיירי?

אי נימא בערב שבת

-

הא מיפלג פליגי

. שהרי רבי יהודה אוסר להתחיל סמוך למנחה אף בערב שבת!

לא קשיא

:

כאן, קודם תשעה

שעות, כולן שוין שמתחילין לאכול.

כאן לאחר תשעה

שעות, שאז נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי האם מותר להתחיל בערב שבת ויום טוב.

ומבארת עתה הגמרא את המנהג לקדש בבית הכנסת.

אותם בני אדם שקידשו בבית כנסת

, שהיו נוהגין שהשליח ציבור היה מקדש בבית כנסת בליל שבת ויו"ט:

אמר רב: ידי

ברכת ה

יין לא יצאו

, ואם רוצים לשתות יין אח"כ בביתם צריכים לברך שוב בורא פרי הגפן, לפי שאינם יוצאים בברכת היין שבבית הכנסת, שהרי עקרו ממקומן, והוי ליה היסח הדעת.

אבל

ידי קידוש יצאו

אעפ"י שהם אינם אוכלים בבית כנסת. היות ואין צורך שהקידוש יהא במקום סעודה.