Nidá 67a — o Talmud em português

אמר רב שמואל בר רב יצחק: אשה לא תטבול

בנמל,

משום שיש בו טיט החוצץ .

ו

אע"ג דהשתא ליכא

טיט -

אימר ברדיוני

בשעה שמשכשכת ברגליה

נפל

הטיט וחצץ.

יש הבדל בין טבילה במעין של מים הנובעים מהארץ ובין טבילה במי גשמים מכונסים.

המעין מטהר אפילו בשעה שמימיו זורמים. ואילו המקוה מטהר רק כשהמים המכונסים עומדים במקומם.

מי הנהרות מעורבים ממים שנובעים ממעיינות וממי גשמים.

בימות החמה רוב המים שבנהרות נובעים מהמעיינות ולכן הם מטהרים אפילו כשהם זורמים, ואילו בימות הגשמים רוב המים שבנהרות הם מימי גשמים ואינם יכולים לטהר אלא אם אוגרים אותם במקום שהם מכונסים בו בלא זרימה.

אבוה דשמואל עבד

התקין

לבנתיה

לבנותיו

מקוואות ביומי ניסן,

לפי שבימות החורף רבו מימי הגשמים שבנהרות על מימי המעיינות,

ומפצי

ומחצלאות - היה מניח להם מפני הטיט בנהרות עצמן

ביומי תשרי

שאז רבו מימי המעיינות, במשך הקיץ, על מימי הגשמים.

אמר רב גידל אמר רב

: אשה אשר

נתנה תבשיל לבנה

49 , וטבלה, ועלתה

-

לא עלתה לה טבילה

שמא דבק בה מהתבשיל וחצץ בשעת הטבילה. ו

אף על גב דהשתא

, לאחר הטבילה,

ליכא

אין עליה דבר החוצץ, בכל זאת יש לחשוש כי

אימר

רק

ברדיוני,

שמא בשעה שהשתכשכה במים בעת עלייתה מהטבילה -

נפל.

אמר רמי בר אבא: הני רבדי דכוסילתא,

גלדים שעל המכה שנוצרת אחרי הקזת דם

תלתא יומי

ראשונים הם רכים ומחוברים לבשר והם נחשבים לחלק ממנו , ו

לא חייצי

בטבילה.

מכאן ואילך

הם קשים ונפרדים מהבשר, ולכן -

חייצי.

אמר מר עוקבא: לפלוף

הפרשת ליחה

שבעין, לח

-

אינו חוצץ, יבש

-

חוצץ

.

אימתי נקרא יבש

-

משעה שמתחיל לירק

להראות ירוק .

אמר שמואל: כחול

צבע

ש

ניתן

בתוך העין

צבע שניתן בתוך העין -

אינו חוצץ

לפי שהוא לח מדמעות העין .

ושעל גבי העין

, שהוא יבש -

חוצץ.

אם היו עיניה פורחות

[רש"י מבאר שני ביאורים: א. שפותחת ועוצמת עיניה תמיד ולכן מתרכך גם הכחול שמחוץ לעין. ב. שעיניה דומעות ומרככות את הכחול שבחוץ] -

אפילו

הכחול

על גבי העין אינו חוצץ.

אמר רבי יוחנן: פתחה עיניה ביותר,

הוי חציצה מעל עיניה.

או עצמה עיניה ביותר

דהוי חציצה מלמטה מעיניה -

לא עלתה לה טבילה

לפי שצריכה לטבול כשהיא כצורתה.

אמר ריש לקיש: האשה לא תטבול אלא דרך גדילתה

, תשמישה והילוכה הרגיל. ולפיכך לא תדחוק זרועותיה על בשרה ולא רגליה ושוקה זה בזה. וכמו כן אינה צריכה להגביה זרועותיה וכיוצא בזה, משום שמוגדרים הם כ"בית הסתרים" כי מכוסים הם בשעת הילוכה ותשמישה הרגיל ו

כדתנן

בהלכות נגעים אשר אף בהם נגע הנמצא בבית הסתרים אינו מטמא, [שנאמר "לכל מראה עיני הכהן"].

האיש

שיש בו נגע בבית השחי - צריך שיהיה

נראה

לכהן

כעודר

. והיינו שאינו חייב להרים את ידו לגמרי אלא דיו שיגביהנה כמי שעודר, ואם במצב שכזה לא יראה הכהן את הנגע כטמא הרי הוא טהור.

ואם היה הנגע בבית הערוה אינו צריך להתכופף לגמרי כדי שיראנו הכהן היטב אלא דיו שיתכופף כ

מוסק זיתים

.

וה

אשה

שהיה בה נגע בבית השחי דיה שתהיה

נראת

לכהן כשהיא מרימה ידה

כאורגת

. ואם היה הנגע במקום הערוה דיה שתתכופף

כמניקה את בנה

56 .

אמר רבה בר רב הונא: נימא אחת קשורה

, הרי היא מהודקת היטב, ולכן היא -

חוצצת

.