Versão em texto deste daf: original e tradução

Nedarim 23b — o Talmud em português

Nedarim 23b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.

Texto original — Nedarim 23b

ומשנינן:

חסורי מיחסרא

במשנה,

והכי קתני

:

א.

הרוצה שיאכל אצלו חבירו, ומסרב בו, ומדירו

-

נדרי זירוזין הוא

.

ב.

והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה, ויאמר: כל נדר שאני עתיד לידור

-

יהא בטל!

ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר.

והוינן בה:

אי

, אם הוא

זכור

בשעת הנדר מתנאו שהתנה בראש השנה, הרי עתה, כשהוא נודר ביודעין -

עקריה

בכך

לתנאיה

שהתנה בראש השנה,

וקיים ליה לנדריה!

אמר אביי, תני

במשנתנו איפכא:

ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר.

כי אם יהיה זכור בשעת הנדר מהודעתו בראש השנה, ובכל זאת נודר, הרי הוא עוקר בכך את הודעתו, וחל נדרו.

רבא אמר: לעולם

יש לשנות

כדאמרינן מעיקרא

: "ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר".

והיינו, אם אכן שכח לגמרי מהודעתו בראש השנה בשעת נדרו, מודה רבא לאביי שנדרו בטל. אלא, כדי לא לשבש את לשון המשנה, מבאר רבא שהמשנה אמרה שתי הלכות:

האחת - אם אינו זוכר כלל בשעת נדרו את הודעתו בראש השנה, בטל נדרו.

והשנית - אם הוא זכור להודעתו בצורה חלקית.

ו

הכא במאי עסקינן

-

כגון שהתנה בראש

השנה

, שמבטל נדרים מסוימים, כגון שביטל את נדרו בעתיד על פת או על יין, שידור במשך השנה,

ולא ידע

בשעת נדרו

במה התנה

בראש השנה, אם הודיע אז שהוא מבטל נדרו על פת או מבטל נדרו על יין,

והשתא קא נדר

.

ולכן,

אי זכור בשעת הנדר

מתנאו בראש השנה,

ואמר: על דעת הראשונה אני נודר

, שנשאר אני בהודעתי מראש השנה, ואיני חוזר בי ממנה, אלא שאינני זוכר עתה איזה נדר ביטלתי, והריני נודר עתה על דעת שאם בטלתי נדר מהסוג הזה אינני חוזר בי, ונדרי בטל.

ואחר כך נזכר שביטל בראש השנה את הנדר מהסוג הזה -

נדריה לית ביה ממשא

, אין ממש בנדרו, כיון שמסר בראש השנה הודעה על ביטולו, וגם עתה, בשעת נדרו, הודיע שהוא נשאר בביטולו [אלא שלא זכר מה ביטל].

אך אם

לא אמר

"

על דעת הראשונה אני נודר

", אלא נדר סתם -

עקריה

עוקר הוא בשעה שנודר

לתנאיה

שהתנה בראש השנה,

וקיים לנדריה.

כי אם היה רוצה להשאר בתנאו היה צריך להודיע על כך בשעת נדרו, שהרי זכור הוא מהודעתו בראש השנה אלא שאינו זוכר מה התנה.

רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה

להלכה זו ברבים

בפירקא

, בשיעור בבית המדרש, שאפשר לעמוד בראש השנה ולהתנות על ביטול הנדרים במשך השנה.

אמר ליה רבא

: הרי ה

תנא קא מסתים לה סתומי

להלכה זו במשנתנו, ולא אמרה במפורש,

כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים

.

ו

אילו

את

-

דרשת ליה בפירקא?

איבעיא להו

: האם

פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב

במשנתנו,

או לא?

ואם תמצא לומר פליגי

, יש להסתפק ספק נוסף:

האם

הלכתא כותיה

, כרבי אליעזר בן יעקב,

או לא?