Nedarim 18b — o Talmud em português

מתניתין:

סתם נדרים

-

להחמיר, ופירושם

-

להקל

, וכפי שתבאר המשנה -

כיצד?

א. אם

אמר

הנודר:

הרי עלי

דבר זה

כבשר מליח, כיין נסך

-

אם

פירש דבריו ש

ב

בשר מליח [בשר קרבן, הנמלח לפני הקטרתו], וביין נסך

של שמים

, המתנסך על גבי המזבח,

נדר

-

אסור

. כי הוא התפיס נדרו בדבר הנדור.

ו

אם

פירש דבריו ש

ב

בשר קרבן או ביין נסך

של עבודת כוכבים

התפיס ו

נדר

-

מותר

. כי הוא התפיס בדבר האסור.

ואם

אמר לשון נדר

סתם

, שיחול לפי משמעות לשונו כמות שהיא -

אסור.

והיינו, שספק נדרים להחמיר.

ב. ואם אמר:

הרי עלי כחרם

-

אם כחרם של שמים

-

אסור,

לפי שהוא קדוש לגבוה, והוא דבר הנדור.

ואם כחרם של כהנים

-

מותר

, לפי שהמחרים דבר כ"חרם לכהנים", הרי הוא קדוש בקדושת הקדש רק עד לשעה שהוא ניתן לכהנים, אבל משהגיע לידי הכהנים הוא נעשה לחולין גמורים.

ואם סתם

נדר, שיחול הנדר כמו משמעות לשונו -

אסור.

ג.

הרי עלי כמעשר

-

אם כמעשר בהמה נדר

-

אסור

.

ואם

כמעשר ראשון

של גורן

-

מותר

.

לפי שהמעשר מותר באכילה, ואין בו אלא דין נתינה ללוי.

ואם סתם

-

אסור.

ד.

הרי עלי כתרומה

-

אם כ

"

תרומת הלשכה

", הנתרמת מתוך כספי מחצית השקל אל תוך שלש קופות כדי לקנות ממנה קרבנות ציבור, והיא דבר הנדור,

נדר

-

אסור

.

ואם

כתרומה

של גורן

-

מותר

.

ואם סתם

-

אסור,

דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אומר: סתם

"

תרומה

" -

ביהודה אסורה,

כי הוא מתפיס בתרומת הלשכה, שהיא דבר הנדור, לפי שהיא נתרמת ממחצית השקל שהוא דבר הנדור.

אבל

בגליל

-

מותר

, לפי

שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה

בשם "תרומה", וברור שכוונתם להתפיס בתרומה של תבואה.

ואילו

סתם חרמים

-

ביהודה מותרין,

כי כוונתו של הנדר היא לחרמי הכהנים.

ו

בגליל

-

אסורין,

לפי

שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים.

גמרא:

והוינן בה: מדוע סתם נדרים להחמיר?

והתנן

במסכת טהרות [ד יב]:

ספק נזירות

, שגם היא נדר -

להקל!

ומשנינן:

אמר רבי זירא, לא קשיא

:

הא

המשנה במסכת טהרות, בשיטת

רבי אליעזר

היא.

הא

, משנתנו הסוברת שסתם נדרים להחמיר - בשיטת

רבנן

היא.

דתניא: המקדיש חייתו ובהמתו

-

הקדיש את הכוי

בכללם, על אף שהכוי הוא ספק חיה ספק בהמה.

רבי אליעזר אומר: לא הקדיש את הכוי.

מאן דאמר

[רבנן]

ממונו מעייל לספיקא,

שמספק מקדיש גם את הכוי,

גופיה נמי

, כשאוסרו בנדר, הוא

מעייל

עצמו גם לספק הנכלל בדיבור הנדר.

ומאן דאמר

[רבי אליעזר]

ממונו לא מעייל לספיקא

, ואינו מקדיש את הכוי -

גופיה