Nedarim 17b — o Talmud em português

\-

אין נדר בתוך נדר!

ומסקינן:

קשיא.

תנן

, שנינו במשנה:

יש נדר בתוך נדר, ואין שבועה בתוך שבועה.

והוינן בה:

היכי דמי?

אילימא

, אם נאמר בכגון

דאמר

"

הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר

".

הרי

דכוותה

, בדומה לזה

גבי שבועה

, צריך לומר שנשבע "

שלא אוכל תאנים, וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים

". -

ואם כן,

אמאי לא חלה שבועה על שבועה?

והרי אין השבועה השנייה מעין מה שנשבע בראשונה, ואין זה כלל שבועה על שבועה?

אלא, היכי דמי דלא חלה שבועה על שבועה?

-

כגון דאמר

"

שבועה שלא אוכל תאנים

",

וחזר ואמר

את אותה השבועה, "

שבועה שלא אוכל תאנים

".

וממילא

דכוותה

, בדומה לזה,

גבי נזירות

שאמרה המשנה שחלה נזירות על נזירות,

היכי דמי?

-

בכגון

דאמר

"

הריני נזיר היום

", וחזר ואמר "

הריני נזיר היום

".

וקתני: יש נדר בתוך נדר!

קשיא לרב הונא!

ומשנינן:

אמר לך רב הונא: מתניתין

, משנתנו מדברת כמו שהעמדתיה, בכגון

דאמר

"

הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר

". ולכן חלה הנזירות השניה.

ואילו

דכוותה

, בדומה לזה

גבי שבועה

, מדובר

דאמר

שבועה "

שלא אוכל תאנים

",

וחזר ואמר

"

שבועה שלא אוכל תאנים וענבים

כאחת" -

דלא חיילא

שבועתו השניה.

ונפקא מינה, אם ישכח את שבועתו הראשונה ויהיה מזיד על השניה, ויאכל תאנים וענבים כאחת, לא יהיה חייב כלל.

כי על אכילת התאנים הוא אינו חייב, כיון שאין שבועה חלה על שבועה, ועל התאנים הוא כבר נשבע בראשונה.

וגם על הענבים הוא פטור, לפי ששבועתו השניה היתה שלא יאכל ענבים ותאנים כאחת, וכיון שלא חלה שבועתו השניה על התאנים, היא לא חלה גם על הענבים, כי התאנים והענבים כאחת נכללו בשבועתו, ואין היא יכולה לחול למחצה.

ומקשה הגמרא שמצינו בדברי רבה סברה הפוכה, שהיות וחלה שבועתו השניה על הענבים היא תחול גם על התאנים!

והאמר רבה

: האומר "

שבועה שלא אוכל תאנים

",

וחזר ואמר

"

שבועה שלא אוכל תאנים וענבים

", חלה שבועתו.

ו

לכן, אם

אכל תאנים, והפריש קרבן

שבועת ביטוי על עבירת אכילת התאנים.

וחזר ואכל ענבים

-

הויא להו

ה

ענבים

"

חצי שיעור

" משבועתו השניה, הכוללת תאנים וענבים כאחת, ועל התאנים הוא כבר הפריש קרבן, שהרי חייב עליהם בפני עצמם מכח שבועתו הראשונה, ואם יביא עתה קרבן על אכילת הענבים נמצא שהוא מביא קרבן על חצי שיעור משבועתו השניה.

ואין מביאים קרבן על חצי שיעור

.

אלמא

, מוכח מדברי רבה, כי

היכא דאמר

"

שבועה שלא אוכל תאנים

",

וחזר ואמר

"

שבועה שלא אוכל תאנים וענבים

" -

מיגו

כיון

דחל שבועה על ענבים, חיילא נמי על תאנים!

ומשנינן:

רב הונא

-

לא סבירא ליה כרבה

, אלא לדעתו יש לומר להיפך, שהיות ולא חלה שבועה למחצה, הרי כשם שלא חלה השבועה השניה על התאנים, היא לא חלה גם על הענבים.

מיתיבי

מברייתא, ששנינו בה:

מי שנזר שתי נזירות

. ו

מנה את הראשונה, והפריש קרבן, ונשאל עליה

-

עלתה לו

הנזירות ה

שניה ב

ניהוג הנזירות ה

ראשונה

.

ומדייקת הגמרא:

היכי דמי?

אילימא דאמר

"

הריני נזיר היום, הריני נזיר למחר

" -

אמאי עלתה לו שניה בראשונה?

הא איכא יומא יתירא

של הנזירות השניה, היום השלשים ואחד, שלא היה בכלל הנזירות הראשונה!

אלא פשיטא

, שמדברת הברייתא בכגון

דאמר: הריני נזיר היום, הריני נזיר היום

.

ולכן אם נשאל על הראשונה אחר קיומה, עלתה לו הנזירות השניה בניהוג הנזירות ראשונה.