Nazir 49a — o Talmud em português

ו

אילו

לרבי עקיבא

אין ללמוד נזיר והוא כהן גדול מן הסברא, אלא:

לא

שנא כהן גדול לחודיה, ולא שנא כהן

גדול והוא

גם

נזיר, נפקא מ

"

לאחיו

" שנאמר בנזיר, שהוא מיותר, וכפי שנתבאר לעיל.

ומקשינן לרבי עקיבא: "

לאביו ולאמו

"

דנזיר

-

למה לי?

כלומר: למה לי גם לאביו וגם לאמו בנזיר כדי ללמד על מת מצוה?

והוא הדין שקשה על "לאביו ולאמו" בכהן גדול, שהרי רק אחד מהם נצרך לגזירה שוה דרבי!?

ומשנינן:

צריכי

גם לאביו וגם לאמו, הן בנזיר והן בכהן גדול:

דאי כתב

רק "

אביו

",

הוה אמינא: היינו טעמא דלא מיטמא ליה, משום דחזקה בעלמא הוא

שהוא אביו.

כלומר: אם לא שהיה נכתב בפירוש שמותר הוא ליטמא לאביו וגם לאמו, הייתי אומר שלכן נכתב "אביו", כדי לומר שדוקא לו אינו מיטמא, משום שאינו אביו ודאי, שהרי יש לחוש שמא זינתה אמו, ואף שאנו תולים אותו באביו משום ד"רוב בעילות אחר הבעל", הרי אינו דבר מוכח -

אבל אמו, דודאי ילידתיה

[ודאי שהיא זו שילדה אותו], אימא

ליטמא לה

.

ואי כתב רחמנא

רק "

אמו

",

הוה אמינא

לכך כתבה התורה "אמו" כדי ללמד: דוקא

אמו לא ליטמא לה

, כיון

דלאו אזיל זרעה בתרה

[שאין הזרע הולך אחריה] לענין יחוס השבטים.

אבל אביו, כיון דאמר מר

[במדבר א ב]: "

למשפחותם לבית אבותם

", לומר, מי שאביו משבט אחד ואמו משבט אחר יקום על שבט אביו,

אימא ליטמא ליה

[הייתי אומר שייטמא לו] -

לפיכך

קא משמע לן

קרא, שמיטמא הוא הן לקרובים מצד האב והן לקרובים מצד האם.

ועוד מפרשת הגמרא את הכתוב בכהן גדול אליבא דרבי עקיבא:

"

ועל כל נפשות מת לא יבוא

",

למה לי?

האיך מתפרש הכתוב לפי שיטתו?