Versão em texto deste daf: original e tradução
Meilá 6a — o Talmud em português
Meilá 6a do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Meilá 6a
הגמרא מביאה ברייתא לפשוט ממנה כמו מאן דאמר היתר אכילה.
תא שמע
, שנינו:
רב
י
שמעון אומר: יש נותר
[בשר קדשי קדשים שנשאר לאחר זמן היתר אכילתו]
שמועלין בו
.
ויש נותר שאין מועלין בו
.
כיצד? לן
, הבשר ,
לפני זריקה
, שלא זרק הדם עד למחרתו ,
מועלין בו
. ואם לן
לאחר זריקה
, שזרק כמצוותה ביום הקרבתו,
אין מועלין בו
.
קתני מיהת
, על כל פנים שנינו, שעל אף שהיה לו היתר זריקה,
מועלין בו
. האם
לאו
, מדובר, שקיבל הדם בעוד
דהוה שהות למיזרקיה
, שהיה לו די זמן לזרוק
, דאי בעי זריק
, אם היה רוצה היה זורק, אלא שנשתהה בזריקה עד עבור שקיעת החמה,
ושמע מינה
, ש"
היתר אכילה
"
שנינו
. כי למאן דאמר "היתר זריקה", קשה, למה לא יצא מידי מעילה, הלא בא לידי היתר זריקה?
ודחינן:
לא!
אין הוכחה מברייתא זו, כי הברייתא מדברת
דקבליה,
שקיבל את הדם
סמוך לשקיעת החמה
.
דלא הוה שהות למיזרקיה
, ולא היה לו היתר זריקה .
ומקשינן:
אבל
, אם
היה שהות, מאי
, מה יהיה דינו של הנותר?
הכי נמי דאין מועלין
, מפני שהיה לו היתר זריקה!
אם כן, קשה, אם רבי שמעון רצה לחלק בין נותר שמועלין לנותר שאין מועלין,
מאי איריא דתני
, למה נקט שמועלין באופן של
לפני זריקה
,
ליתני
, היה יכול לשנות, ולחלק בין קיבל
קודם שקיעת החמה
, והיה לו שהות לזרוק, שאז אין מועלין בו, לבין
סמוך לשקיעת החמה
, ולא היה שהות לזרוק, שאז מועלין ?
ומתרצינן:
הכי נמי קתני
, כלומר, זו היא באמת כוונתו, מה שאמר "קודם זריקה", כוונתו שקיבל
קודם שיראה לזריקה
, דהיינו סמוך לשקיעה,
ו
מה שאמר "לאחר זריקה", כוונתו:
לאחר שיראה לזריקה
, והיה לו שהות לזרוק.
הגמרא מביאה ברייתא דומה לברייתא הקודמת, לפשוט ממנה כמו מאן דאמר: היתר אכילה.
תא שמע
, שנינו:
רבי שמעון אומר: יש פיגול שמועלין בו ויש פיגול שאין מועלין בו
.
כיצד?
פיגל
לפני זריקה, מועלין
, ואם פיגל
לאחר זריקה
כלומר, פיגל בזריקה ,
אין מועלין
.
קתני מיהת
, על כל פנים שנינו, שאם פיגל
לפני זריקה
, והיה לו היתר זריקה,
מועלין בו
. האם
לאו
, מדובר, שקיבל כמצוותה,
דהוה שהות למיזרקיה, דאי בעי
, אם היה רוצה,
זריק
, היה זורק, וכבר היה לו היתר זריקה ,
ו
בכל זאת
קתני: מועלין בו
, כיון שלא בא לידי זריקה כשרה,
ושמע מינה
, שרבי שמעון סובר: "
היתר אכילה שנינו
!
ודחינן:
לא!
אין הוכחה מהברייתא, כי הברייתא מדברת באופן שקיבל סמוך לשקיעת החמה
דלא הוה שהות למיזרקיה
, וממילא לא בא לידי היתר זריקה, כנ"ל.
ומקשינן:
אבל
, אם
הוה שהות למיזרקיה, מאי
, מה יהיה דינו של הקרבן?
הכי נמי, דנפק
, שיצא
מידי מעילה!
אם כן, קשה, אם רבי שמעון רצה לחלק בין פיגול שמועלין לפיגול שאין מועלין,
מאי איריא דתני
, למה נקט למצוא שאין מועלין כשפיגל
לאחר זריקה
,
ליתני
, היה יכול לשנות, ולמצוא חילוק דין ב"לפני זריקה", והוא: אם קיבל
לפני שקיעת החמה
, יצא מידי מעילה, הואיל והיה לו היתר זריקה,
ו
אם קיבל
סמוך לשקיעת החמה
, לא יצא מידי מעילה?
ומתרצינן:
הכי נמי קאמר
, כן היא באמת כוונתו, ומה שאמר: לפני זריקה, כוונתו:
קודם שיראה לזריקה
, סמוך לשקיעת החמה, הילכך, מועלין בו, הואיל ולא בא להיתר זריקה, ומה שאמר: לאחר זריקה, כוונתו:
לאחר שיראה לזריקה
, והיה לו שהות לזרוק, הילכך, אין מועלין בו, הואיל והיה לו היתר זריקה.
הגמרא מביאה ברייתא נוספת לפשוט ממנה כמאן דאמר "היתר אכילה".
תא שמע
ממה ששנינו:
הפיגול בקדשי קדשים, מועלין
.
מאי
, מה פירוש הברייתא, האם
לאו ד
כבר
זרק
, והגיע להיתר אכילה, ומכל מקום, מועלין מפני שפיגל. ואם לא היה מפגל היה יוצא מידי מעילה על ידי הזריקה,
ושמע מינה
: "
היתר אכילה
"
שנינו
.
ודחינן:
לא!
אין הוכחה מהברייתא, כי הברייתא מדברת באופן
דלא זרק
.
ומקשינן:
אבל
, אם כבר
זרק, מאי
, מה יהיה דינו של הקרבן?
הכי נמי דאין מועלין בו!
הואיל וכבר יצא מידי מעילה, למאן דאמר "היתר זריקה",
אם כן, קשה, כשהתנא רצה לחלק בין אופן שמועלין לאופן שאין מועלין,
מאי איריא דתני
, למה נקט בסיפא:
בקדשים קלים, אין מועלין בו
, והפיגול לא הביאתו לידי מעילה,
ליתני
, היה לו לשנות, ולחלק ב"קדשי קדשים" עצמם, שיש אופן שמועלין ויש אופן שאין מועלין.
כאן
, שפיגל
לפני זריקה
, ולא יצא מידי מעילה בקבלה פגולה,
וכאן
, שפיגל
לאחר זריקה
, ויצא מידי מעילה משעה שהיה לו היתר זריקה?
ומתרצינן:
הא אתיא לאשמועינן
, התנא בא להשמיענו חידוש גדול:
כל לאתויי,
אימורי קדשים קלים, שהזריקה מביאתם
לידי מעילה, זריקה כתיקנה
, בלי פיגול,
מייתי לידי מעילה
, ואילו זריקת פיגול אינה מביאתם לידי מעילה. ואילו
כל לאפוקי
, קדשי קדשים שהזריקה מוציאתם
מידי מעילה, אפילו
זריקת פיגול שהיא
שלא כתיקנה נמי מפקע,
גם כן מוציאה
מידי מעילה
.
ודלא כרב גידל!