Keritot 18a — o Talmud em português

איתיביה

: תנן: יבם שבא על יבמתו תוך שלשה חדשים ממיתת אחיו,

ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון

-

יוציא, והולד כשר, וחייבין באשם תלוי!

והרי אי אפשר לברר איסורו שהוא בן תשעה לראשון?

ומתרצינן:

הא מני

-

רבי אלעזר היא!

איתיביה

: תנן:

נמצא על שלה אותיום

-

טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה לאחר זמן

-

טמאין מספק, ופטורין מן הקרבן. ותני עלה: וחייבין באשם תלוי!

והרי אי אפשר לברר איסורו שהיתה נדה בשעת תשמיש, ומדוע חייבין באשם תלוי?

ומתרצינן:

הא מני

-

רבי אלעזר היא!

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: היו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן, ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו מהן אכל

-

חייב. חתיכה

אחת

ספק של חלב ספק של שומן, ואכלה

-

פטור!

אמר רב נחמן: מאי טעמא דרב? קסבר, שתי חתיכות

-

איקבע איסורא!

שהרי ודאי יש כאן חתיכה אחת של חלב, אבל

חתיכה אחת

-

לא איקבע איסורא!

שיתכן והיא של שומן ואין כאן איסור כלל .

ומבארינן:

מאי איכא בין

טעמא

דאיקבע איסורא ל

בין טעמא

שאי אפשר לברר איסורן

[ובין טעמא ד"מצוות". רבינו גרשום]?

איכא בינייהו: כגון שהיו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן, ובא עובד כוכבים ואכל את הראשונה, ובא ישראל ואכל את השניה.

לרבה: ליכא "מצוות",

שכבר אין שתי חתיכות כי

בעידנא דאכל ישראל

כבר ליכא שתי חתיכות ולכן הוא פטור מאשם תלוי.

לרבי זירא: אי אפשר לברר איסוריה

עתה, שהרי כבר נאכלו שתיהן, וגם לדידיה פטור מאשם תלוי.

ואילו

לרב נחמן

: חייב באשם תלוי! שהרי מעיקרא היה כאן

איקבע איסורא,

שהיו שתי חתיכות ואחת מהן של איסור.

איתיביה רבא לרב נחמן

: תניא:

רבי אלעזר אומר: כוי חייבין על חלבו אשם תלוי.

והרי לא איקבע איסורא בכוי, שאפשר והוא חיה ואין כאן איסור חלב כלל?

ומתרצינן:

רבי אלעזר

פליג אתנא דמתניתין ו

לא בעי "קביעותא לאיסורא",

אלא מחייב אשם תלוי בכל אופן.

איתיביה: ספק בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון

-

יוציא והולד כשר. וחייבין באשם תלוי!

והרי לא איקבע איסורא כאן, שיתכן ולא עבר כלל על איסור?

ומתרצינן:

הא מני

-

רבי אלעזר היא! איתיביה: נמצא על שלו

-

טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה אותיום

-

טמאין וחייבין בקרבן. נמצא על שלה לאחר זמן

-

טמאין מספק, ופטורין מן הקרבן. ותני עלה: וחייבין באשם תלוי.

והרי גם כאן לא איקבע איסורא כי שמא לא היתה עדיין נדה בשעת תשמיש, ולא עברו על איסור?

אישתיק

רב נחמן!

לבתר דנפק

רבא

אמר

רב נחמן [שהיה תמה על עצמו]:

מאי טעמא לא אמרי ליה

לרבא

דהא מני

-

רבי מאיר היא! דלא בעי קביעותא לאיסורא

לגבי חיוב אשם תלוי.

דתניא: השוחט אשם תלוי בחוץ

למקדש -

רבי מאיר מחייב

להביא אשם תלוי על ספק עבירת שחוטי חוץ. שהרי כל אשם תלוי הוא ספק קרבן ספק חולין, שאם לא אכל חלב הרי האשם תלוי שהוא מביא, חולין הוא.

וכששוחטו בחוץ ספק אם עבר איסור או לא.

ומאחר שרבי מאיר מחייב על כך אשם תלוי, ואעפ"י שלא הוקבע האיסור של שחוטי חוץ, שהרי יתכן שהאשם הוא חולין ולא עבר כלל על איסור, חזינן דרבי מאיר לא בעי קביעותא לאיסורא.

וחכמים פוטרין

מאשם תלוי שהרי לא איקבע איסורא .

ומקשינן:

ואמאי

שתיק רב נחמן? שאעפ"י שלא זכר בזמן שהקשה לו רבא את דעת רבי מאיר, מכל מקום, ו

לימא ליה

לרבא

דרבי אלעזר היא,

וכמו שתירץ לו על שאלותיו הקודמות?

ומתרצינן: שלא היה איכפת ליה להשיב כן, שכבר ידע רבא שיכול לתרץ כן. אלא

הא קמשמע לן

רב נחמן:

דרבי מאיר

-

בשיטת רבי אלעזר קאי,

דלא בעינן קביעותא לאיסורא, ועל כך הצטער שלא אמר לו זאת.

אמר רב נחמן אמר רבה רב אבוה אמר רב

: היתה לפניו

חתיכה ספק של חלב ספק של שומן, ואכלה

-

באנו למחלוקת רבי אליעזר וחכמים!

שמה שאמרתי לעיל דבעינן חתיכה אחת משתי חתיכות אין זה לכולי עלמא, שהרי לרבי אליעזר דסבר דמתנדב אדם אשם תלוי בכל יום, ואפילו אינו יודע שחטא, ודאי שאין צריך דוקא חתיכה אחת משתי חתיכות.

ומקשינן:

לרבי אליעזר

-

מאי אריא כי אכלה

לאותה חתיכה? והרי

אפילו לא אכלה, נמי

יכול להביא אשם תלוי

דהתנן: רבי אליעזר אומר: מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום?

[ואין לומר שרב נחמן בא להשמיענו דבחתיכה אחת הוא חייב באשם תלוי ולא רק שיכול להתנדב. דמנא ליה שרבי אליעזר סובר כן? שהרי הוא לא דיבר אלא בתורת נדבה, ויתכן שלעולם אינו חייב אלא בשתי חתיכות].

ומתרצינן:

אמר רב אשי

: מה שאמר רב נחמן בדעת רבי אליעזר -

רבי אליעזר אליבא דבבא בן בוטא קאמר!

דתנן

: אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מהיום שאחרי יום הכפורים. אמר: המעון הזה [לשון שבועה] אילו היו מניחין לי הייתי מביא גם באותו היום שלמחרת יום הכיפורים,

אלא

חכמים

אומרים לו: המתן עד שתכנס לבית ספק!

שהרי יום הכפורים מכפר על ספק חטא כמו שמפורש במשנה לקמן. ולכן אין לך להביא אשם תלוי למחרת יום הכפורים אלא המתן עוד יום כדי שתהא במקצת ספק, שמא חטאת אתמול.

והאי תנא פליג אדרבי אליעזר קמא. שלדבריו של רבי אליעזר אפשר להביא אשם תלוי בנדבה ממש, ולהאי תנא אינו מביא בנדבה אלא כשיש לו ספק שמא חטא. ואליבא דידיה אמר רב נחמן שאעפ"י שלמחרת יוה"כ אינו יכול להביא אשם תלוי, מכל מקום, אם באותו יום אכל חתיכה אחת ספק חלב די בכך כדי שיוכל להביא אשם תלוי בנדבה [עפ"י התו' בד"ה באנו. ועיין בדבריהם לקמן כה, ב, וברעק"א על משניות לקמן פ"ו אות כ"א].

תנו רבנן: היו לפניו שתי חתיכות אחת של שומן ואחת של חלב. בא ישראל ואכל את הראשונה,

ואח"כ

בא עובד כוכבים ואכל את השניה, חייב

הישראל אשם תלוי. שהרי כשאכל הישראל היו עדיין שתי חתיכות.

וכן

אם אכל

כלב וכן עורב

את השניה חייב הישראל על הראשונה .

בא עובד כוכבים ואכל את הראשונה

ואח"כ

בא ישראל ואכל את השניה, פטור.

שהרי כשאכל הישראל כבר לא היו לפניו שתי חתיכות.

ורבי מחייב,

דסבר דלא בעינן חתיכה אחת משתי חתיכות.

אכל

[ישראל]

את הראשונה בשוגג ו

את

השניה במזיד,

שידע שהיא ספק חלב -

חייב

על הראשונה שהיתה בשוגג והיו אז שתי חתיכות לפניו.

אכל את

הראשונה במזיד,

שידע שאחת משתיהן חלב,

ו

את

השניה בשוגג,

ששכח שהיא ספק חלב -

פטור

על השניה, כיון שבשעה שאכלה לא היו שתי חתיכות .

ורבי מחייב

דלא בעינן חתיכה אחת משתי חתיכות.

אכל שתיהן במזיד

-

פטור מכלום!

שתיהן בשוגג,

ששני אנשים אכלו בשוגג, כל אחד חתיכה אחת [היעב"ץ גורס "שנים בשוגג"] -

שניהן חייבין

אשם תלוי.

ו

השני, לא מן הדין

הוא מביא אשם תלוי, שהרי לא היו לפניו שתי חתיכות אלא חתיכה אחת בלבד,

אלא

לכך הוא מביא:

שאם אתה אומר

שהוא

פטור

-

קבעת את הראשונה בחטאת!

שחייבו חכמים את השני להביא אשם תלוי למרות שאינו חייב מצד הדין כדי שלא יבאו לטעות ולומר שסיבת הפטור של השני היא משום שהחתיכה שהוא אכל היתה של שומן, ואם כן הראשון ודאי אכל חלב, וחייב חטאת.

ומקשינן:

ומנו

האי תנא דאמר הכי?

אי רבי,

הרי

מן הדין ומן הדין הוא

לחייב גם את השני באשם תלוי, שהרי רבי לא בעי שתי חתיכות?

אי רבנן,

תיקשי: וכי

משום דלא נקבע ראשון בחטאת נימא ליה לשני

-

אייתי חולין לעזרה?!

שהרי הוא פטור מן הדין.

ומתרצינן:

אמר רב אשי

: לעולם אליבא דרבנן.