Keritot 14b — o Talmud em português

גמרא:

והוינן בה:

והא לית ליה לרבי מאיר

ד

איסור חל על איסור

כדאוקימנא לעיל שדוקא באיסור כולל ומוסיף סבירא ליה דחל על איסור, ואם כן איך יתכן שיהיו כמה איסורים על אשה אחת?

ומתרצינן:

נהי דאיסור חל על איסור לית ליה

מכל מקום

איסור מוסיף ואיסור

ב

בת אחת אית ליה

.

כיצד?

כגון

ראובן

שבא על אמו והוליד

ממנה

בת

דינה,

דאיסור בתו ואחותו בהדי הדדי אתי

ושני איסורין הבאין בבת אחת חלין שניהם.

נשאת

דינה

ל

שמעון שהוא

אחיו

של ראובן [מהאב דאילו לאחיו מהאם היא אסורה שהיא אחותו מהאם ואין קידושין תופסין בה וממילא לא הוי אשת אחיו, לגבי ראובן],

מיגו דאיתוסף

בה השתא

איסור

אשת אח

לגבי אחין

אחרים של שמעון

איתוסף

נמי האי

איסורא לגבי דידיה

דראובן דאיסור מוסיף הוא [וכן כל השנוי להלן במשנה] .

מת שמעון או גירשה ו

נשאת

אח"כ

ל

עשיו שהוא

אחי אביו

של ראובן,

מיגו דאיתוסף

השתא

איסורא

של אשת אחי האב

לגבי שאר בני אחי אביו

שהיה לעשיו אח שלישי [מלבד אבי ראובן] ועל בני אותו האח נאסרה עתה משום אשת אחי האב

איתוסף

נמי האי איסורא

לגבי דידיה.

[עפ"י גירסת שיטמ"ק ועיין ערוך לנר ורש"ש].

נשאת אח"כ לאיש אחר

הוה ליה אשת איש, מיגו דאתוסף

השתא

איסור

אשת איש

לגבי עלמא איתוסף נמי לגבי דידיה

[וכמו כן יש לפרש שנישאה רק לאחי האב ובנישואין אלה נוספו עליה בבת אחת איסור אשת אחי האב ואיסור אשת איש, ועיין ערוך לנר].

הוה ליה נדה

שפירסה נדה

מיגו דאיתוסף איסור

נדה

לגבי בעלה איתוסף נמי לגבי דידיה.

מתניתין:

הבא על בת בתו

יתכן ויתחייב עליה שבע חטאות, כיצד?

א. יעקב בא על חנה שהיא בת לבתו דינה

חייב עליה משום בת בתו.

ב.

וכלתו

ראובן בנו של יעקב נשא את חנה [המותרת לו שהיא בת אחותו] חייב עליה יעקב גם משום כלתו, ואיסור מוסיף הוא כי על ידי נישואי ראובן נאסרה חנה על כל אחי ראובן משום אשת אחיו ומיגו דאיתוסף בה איסור אשת אח לגביהם נוסף נמי איסור כלתו על יעקב [וזה נקרא איסור מוסיף משני שמות, ומכאן הוכיחו התו' ביבמות לב, ב ד"ה איסור, דגם בכה"ג הוי איסור מוסיף].

ג.

ואחות אשתו

שהיה יעקב נשוי לפנינה שהיא בתו של חתנו [בעלה של דינה] מאשה אחרת, ומותרת ליעקב, וכשנולדה חנה הרי בבת אחת חלו עליה, ביחס ליעקב, שני איסורין, שהיא בת בתו ואחות אשתו [פנינה] מהאב, ששתיהן בנות לאב אחד חתנו של יעקב [וכן יתכן שיהא איסור כולל עיין תוד"ה ואחות].

ד.

ואשת אחיו

לאחר מכן נשא עשיו אחי יעקב את חנה והרי היא אסורה ליעקב משום אשת אחיו. ואיסור זה וכן כל האיסורים דלהלן הם איסור מוסיף כמבואר במשנה הקודמת.

ה.

ואשת אחי אביו

לאחר מכן נשאה ישמעאל אחי יצחק, אביו של יעקב, ונאסרה על יעקב משום אשת אחי אביו.

ו.

ואשת איש.

ז.

ונדה

הכל כדלעיל.

רבי יוסי אומר

: לפעמים יתכן שיתחייב יעקב חטאת נוספת ש

אם

לאחר מכן

עבר זקן,

יצחק אביו של יעקב עבר איסור דרבנן

ונשאה

את חנה,

חייב עליה

יעקב

משום אשת אב,

ובגמ' יתבאר איזה איסור דרבנן עבר יצחק ואיך הוי איסור מוסיף לגבי יעקב.

וכן הבא על בת אשתו

יתכן שיתחייב באותן החטאות שחייב הבא על בת בתו, כגון שהיא גם כלתו [שנשאה בנו [מאשה אחרת] ומותרת לו שהרי אינם קרובים זה לזה] וגם אחות אשתו [כגון שבא אבי אשתו על אשתו והוליד ממנה בת והרי היא בת אשתו ואחות אשתו] וגם כל אותם השנויים לעיל, רש"י. [ויש מפרשים שמוסב על המשנה הקודמת שהבא על בת אשתו יתכן וחייב כל החטאות כמו בבתו, עיין ברע"ב].

ו

כמו כן יתכן שהבא

על בת בתה

של אשתו יתחייב בכל החטאות שחייב הבא על בת בתו [שהיא גם כלתו וגם אחות אשתו, שבא אבי אשתו על בת אשתו והבת שנולדה היא בת בתה של אשתו וגם אחות אשתו] וכן כולם.

גמרא:

והוינן בה:

קתני

: רבי יוסי אומר: אם עבר זקן ונשאה

חייב

יעקב

עליה משום אשת אב.

ו

מי שריא ליה

ליצחק? שהרי קודם לכן שנינו שנשאה ישמעאל אחי אביו של יעקב והרי היא אשת אחיו של יצחק. והקידושין של יצחק לא תופסין בה וממילא אינה אסורה ליעקב משום אשת אב.

ומתרצינן:

אמר רבי יוחנן: כגון שנפלה לו

ליצחק

ליבום

שישמעאל שהיה נשוי לה קודם מת בלא בנים ויבמה יצחק.

ומקשינן:

אי הכי מאי

"

עבר זקן

" דקתני במתניתין איזה איסור עבר יצחק בנישואין אלה? [ואין להקשות שהרי היא כלתו של יצחק אשת עשיו לשעבר? שיש לתרץ כגון שעשיו אינו בנו של יצחק אלא עשיו ויעקב הם אחים רק מהאם, רש"י].

ומתרצינן:

אמר רבי יעקב: שעבר משום כלת בנו

שהרי היא כלתו של יעקב בנו ואסורה ליצחק באיסור

"שניה"

דהיינו עריות מדרבנן הנקראים "שניות לעריות", וגם במקום מצוות יבום אין מיבמין לאשה האסורה מדרבנן אלא חולצין לה [והוא הדין שעבר עליה משום בת בת בנו שהרי היא בת בתו של יעקב אלא שגם זה איסור דרבנן הוא ונקט חדא משניהם].

כדתניא: כלתו

-

ערוה

מן התורה.

כלת בנו

-

שניה

ערוה מדרבנן.

וכן אתה מוצא

איסור ערוה מדרבנן

ב

כלת

בן בנו וב

כלת

בן בן בנו עד סוף כל הדורות.

ומקשינן אהא דמוסיף רבי יוסי וכן על כל החטאות דמתניתין שמודה בהן רבי יוסי:

ומי אית ליה לרבי יוסי איסור חל על איסור?!

והא תנן: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות

בית דין כגון שבא על חמותו שחייב עליה שריפה והיא גם אשת איש שחייב עליה חנק

נידון בחמורה

בשריפה החמורה מחנק.

רבי יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה

באיסור שחל עליו ראשונה והוזקק להזהר ממנו תחלה. עליו הוא חייב, ואפילו אם עונשו קל מהשני, הואיל ואין איסור חל על איסור והאיסור השני לא חל עליו כלל.

כיצד? היתה מקודם

חמותו

שנשא בתה כשהיתה אלמנה

ונעשית

אח"כ

אשת איש, נידון משום חמותו,

אבל אם היתה קודם

אשת איש

ואח"כ נשא בתה

ונעשית חמותו נידון משום אשת איש

אעפ"י שעונשו בחנק, הקל משריפה.

הרי שרבי יוסי לית ליה איסור חל על איסור וכיצד הוא אומר במתניתין שחייב הרבה חטאות?

ומתרצינן:

אמר רבי אבהו: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף

שהוא חל על איסור קודם,

וכן כי אתא רבין, אמר

בשם

רבי יוחנן: מודה רבי יוסי באיסור מוסיף

וכן באיסור כולל ובבת אחת, הלכך מודה הוא בכל החטאות דמתניתין [ואמנם בחמותו ונעשית אשת איש הוי אשת איש איסור מוסיף ומכל מקום נידון משום חמותו כי הוא העונש החמור] .

ומבארינן: ו

מאי איסור מוסיף איכא הכא

בעבר הזקן ונשאה? כגון

דאיכא ברא לסבא

ליצחק

מיגו דאיתוסף איסורא

דאשת אב

לגבי בריה

אותו הבן

איתוסף

נמי האי

איסורא לגבי דידיה

דיעקב [ובשיטמ"ק אות י' הקשו שהרי כבר אסורה על אותו הבן קודם לכן משום אשת אחי האב שהיתה נשואה לאחיו של יצחק, וכיצד חל עליו איסור אשת אב? ותירצו שהסבא היינו אביו של יצחק והיה לו בן והוא אחיו של יצחק ונאסרה עליו השתא משום אשת אח לאחר שיבמה יצחק, ומיגו דאיתוסף עליה איסור אשת אח לגביו נוסף נמי איסור אשת אב לגבי יעקב. והוי איסור מוסיף משני שמות] .

מתניתין:

הבא על חמותו

יתכן ויהא חייב עליה שבע חטאות, כיצד?

א. יעקב ובנו ראובן נשאו אם ובתה. יעקב נשא קודם את הבת דינה וראובן נשא אח"כ את לאה האם, בא יעקב על לאה הרי הוא

חייב עליה משום חמותו

שהיא אם אשתו דינה.

ב.

וכלתו

שהרי היא אשת בנו ראובן.

ג.

ואשת אחיו

מת ראובן או גירש את לאה ונשאה עשיו, אסורה על יעקב משום אשת אחיו, והוי איסור מוסיף כדלעיל.

ד.

ואשת אחי אביו

שנשאה אח"כ ישמעאל אחי אביו של יעקב.

ה.

ואחות אשתו

שנשא יעקב את רחל אחות לאה [ומותרת לו שאין איסור לישא אחות חמותו או אחות כלתו] ובכך נוסף על לאה ביחס ליעקב איסור אחות אשה. ואיסור כולל הוא כיון שעל ידי נישואין אלה נאסרו על יעקב כל אחיותיה של רחל באיסור אחות אשה הלכך גם לאה נוסף עליה איסור זה.

ו.

ואשת איש.

ז.

ונדה. וכן הבא על אם חמיו

יתכן שיתחייב עליה בכל האיסורים הללו, כגון שיעקב נשא את סרח בת אשר בנה של זלפה וראובן נשא את זלפה, הרי זלפה אסורה ליעקב משום אם חמיו ומשום כלתו, ואם נשא יעקב אח"כ את בלהה אחות זלפה נוסף על זלפה איסור אחות אשה, וכן כל האיסורים דלעיל.

ועל אם חמותו

כגון שנשא יעקב את בת דינה וראובן נשא את לאה, אסורה לאה על יעקב משום אם חמותו [דינה] ומשום כלתו, נשא יעקב את רחל אחות לאה נוסף על לאה איסור אחות אשה וכן כולם. [ביאור המשנה עפ"י שיטמ"ק אות י"א ועפ"י הרש"ש, והרמב"ם והרע"ב מפרשים בדרך אחרת].

רבי יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו

יתכן ויהא

חייב עליה משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו,

כגון יעקב שהיה נשוי לשלש נשים, לדינה בת לאה, ולחנה בת רחל בתה של לאה, ולפנינה בת ראובן בנה של לאה [וכולן בהיתר], בא יעקב על לאה חייב עליה שלש חטאות, משום חמותו [אם דינה], ומשום אם חמותו [אם רחל אמה של חנה], ומשום אם חמיו [אם ראובן]. [ועיין רש"ש הטעם למה חלין כל האיסורין זה על זה ולא הוי איסור חל על איסור] .

אמרו לו

לרבי יוחנן בן נורי: אינו חייב עליה אלא חטאת אחת לפי ש

שלשתן שם אחד הן

שנאמרו בכתוב אחד ובלאו אחד שנאמר "ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח" ומכתוב זה אנו למדין איסור חמותו ואם חמיו ואם חמותו [לכאורה הרי נאמרו בכתוב זה שני לאוין, אלא דלקמן בגמ' אמרו דהכתוב עשאו לכולן זימה אחת. רש"ש].

גמרא:

אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא: רבי יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד

63 .

רבי יוחנן בן נורי: הא דאמרן

שמחייב שלש חטאות על שלש עבירות ואעפ"י שהם משם אחד.

סומכוס מאי היא?