Rashi sobre Pessachim 102a (קב.) — o comentário online

מאן תנא - להך ברייתא דקתני אע"ג דדברים הטעונין ברכה לאחריהן צריך לברך רבי יהודה היא:

חברים שהיו מסובין ועקרו כו' - ולא גרסינן לשתות יין:

ומקשינן אלא טעמא דבדברים הטעונין ברכה לאחריהם - משום הכי פליגי רבנן עליה דר' יהודה:

הא בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן - אפילו רבנן מודו דצריך לברך פעם אחרת בתחלה:

לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן - דאמר לעיל שינוי מקום אין צריך לברך ולא מפליג בין דברים הטעונין לדברים שאינן טעונין:

לאו אותביניה חדא זימנא - לעיל:

ה"ג תניא כוותיה דרב חסדא חברים שהיו מסובין לשתות יין כו' - והיינו כרב חסדא דאמר דברים שטעונין ברכה לאחריהן אין צריך לברך והא בהדיא מסייעא לרב חסדא מדקתני יין אבל בההיא דלעיל לא תנא יין בהדי':

ואומר עליו קידוש היום - באמצע סעודתו:

ושני - מיד אומר עליו ברהמ"ז ומפסיק כדאמר ר' יהודה לעיל ומיהו הואיל והגיע עונת קידוש צריך לקדש תחלה לא גרסינן ראשון אומר עליו ברכת המזון שני אומר עליו קדושת היום: