Rashi sobre Guitin 37b (לז:) — o comentário online

המחזיר חוב לחבירו בשביעית - בזמן שהשביעית נוהגת ועברה עליו שביעית ואח"כ החזירו ולא שהחזירו בשביעית עצמה דא"כ לא הוה צריך למימר משמט אני דקי"ל אין שביעית משמטת אלא בסופה:

צריך - המלוה שיאמר לו משמט אני:

ואם אמר לו אע"פ כן - אני רוצה להחזירו לך:

שנאמר וזה דבר השמטה - צריך לומר דיבור של שמיטה:

ותלי ליה - אם היה רוצה לחזור בו יתלנו על עץ אם גברה ידו עד דאמר ליה אע"פ כן:

עד דאמר הכי - במתנה אני נותן לך ואין כאן משום לא יגוש דלא בבי דינא קתבע ליה ולאו משום חוב:

הוה מסיק ביה רבה זוזי - היה נושה בו מעות רבה היה המלוה:

אזל לגביה - אביי אתא לגבי אבא בר מרתא:

אמר - רבה לא הוה ביה דעתא בהאי מדרבנן מעיקרא דהוה ליה למימר אע"פ כן:

כיון דתקון רבנן פרוזבול - ומצי למיגבי בהיתרא:

לא שביק היתירא - דמלוה בלא פרוזבול למימר הוה לי ואבד ואכיל איסורא:

הרי אלו לא יפרעו - בכתובות בפרק הכותב אלמא לא מהימן לומר היה לי ואבד דעל כרחיך בדטעין היה לי ואבד עסקינן דאי לאו הכי צריכא למימר דשביעית משמטת:

אינו צריך - דנאמן לומר אבד:

מתני' עבד - כנעני:

שנשבה ופדאוהו - ישראלים אחרים:

ישתעבד - בגמ' מפרש:

גמ' אי לפני יאוש - של בעלים הראשונים פדאוהו מן העובד כוכבים:

לשום עבד אמאי ישתעבד - וקס"ד לרבו ראשון ואמאי הרי נתייאש:

ולשום עבד - על מנת להחזירו לרבו ראשון או אפי' על מנת להשתעבד בו:

ישתעבד לרבו ראשון - דשני לא קנה דמידע ידע דלא פקע שם מריה מיניה לפני יאוש והרי הוא כגוזלו ממנו:

כך מצוה לפדות את העבדים - וליכא למיחש למימנעי ולא פרקי:

לרבו שני - ולקמן פריך ממאן קנייה:

בין כך ובין כך ישתעבד - לרבו ראשון כדחזקיה:

בשלמא לאביי - דמוקי בלפני יאוש וטעמא דת"ק משום מימנעי ולא פרקי:

היינו דקאמר כשם - דאיהו לא חייש למימנעי ולא פרקי משום דמצוה לפדותו:

אלא לרבא - דמוקי בלאחר יאוש וטעמא דת"ק משום אפקעתא דיאוש הוא מאי כשם דקאמר הא טעמא דרשב"ג משום דחזקיה שלא יפיל עצמו לגייסות הוא:

למעשה ידיו - וישראל קני ליה מידו למעשה ידיו בכספא ולגופיה בטבילה לשם עבדות כדאמרינן ביבמות בהחולץ (יבמות דף מז:) ואפילו מל וטבל גבי רבו ראשון קנייה שבאי ביאוש למעשה ידיו דהא אפי' ישראל נמי מיקני ליה לעובד כוכבים למעשה ידיו ונהי דישראל נפיק מיניה ביובל אבל עבד משתעבד לעולם:

מהם תקנו - רבוי' הוא דהא כתיב לעיל מיניה מהם תקנו עבד ואמה וכתיב בתרי' וגם מבני התושבים הגרים עמכם ולישתוק: