Versão em texto deste daf: original e tradução
Chulin 114b — o Talmud em português
Chulin 114b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Chulin 114b
היא
האמא
עצמה
שאסור לבשלה
בחלבה
שלה, שיצא ממנה לפני שנשחטה -
מנין?
אמרת קל וחומר: ומה במקום שלא נאסר
"
פרי
"
עם
"
פרי
"
בשחיטה
והיינו, שמותר לשחוט שני בנים של פרה אחת באותו היום,
נאסר פרי
[הבן]
עם האם בשחיטה
.
מקום שנאסר פרי עם פרי
הגדי שהוא "פרי" עם החלב שהוא "פרי"
בבשול, אינו דין שנאסר פרי
חלב של האם, שיצא ממנה לפני שחיטה
עם
בשר
האם בבשול!?
תלמוד לומר
"
בחלב אמו
".
ותמהינן:
הא למה לי קרא הא אתיא לה
מקל וחומר?
אמר רב אחדבוי בר אמי: משום דאיכא למימר: סוס בן סוסיא
, והיינו סוס שאביו סוס ואמו סוסה שהוא
אחי פרדה
והיינו שיש לו אחות שהולידה אמו הסוסה מאבא חמור [והיא פרדה],
יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
. שהרי מותר אותו הסוס להרביעו עם אמו אך אסור להרביעו עם אחותו הפרדה!?
ומשנינן: האיסור להרביע את אותו הסוס עם פרידה אינו נחשב איסור של "פרי עם פרי", כי
התם זרע האב הוא דקא גרים
.
דהא פרד בן סוסיא
שהולידה סוסה מן החמור, והוא
אחי פרדה, יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
והיינו הפרד עם אמו הסוסה! ומוכח שסיבת האיסור מחמת שמתייחס למין אביו ונחשב לשני מינים.
אלא, אמר מר בריה דרבינא: משום דאיכא למימר: עבד בן שפחה
, שהוא
אחי משוחררת, יוכיח, שאסור פרי עם פרי
, שאסור לאותו עבד להתחתן עם אחותו המשוחררת,
ומותר פרי
[העבד]
עם האם
שנשארה שפחה!
ודחינן:
התם גט שיחרור הוא דקא גרים
. שלאו משום פרי עם פרי הוא האיסור, שהרי לפעמים יתכן הפוך וגם יהיה אסור.
דהא עבד בן משוחררת
שהוא
אחי שפחה
, שנולדה אחותו בהיות אמו שפחה וכן גם הוא נולד בהיות אמו שפחה, והוא עדיין עבד
יוכיח, שמותר פרי עם פרי
ששניהם עבדים,
ואסור פרי עם האם
שהיא יהודיה!? אלא רואים ששם השחרור גורם.
אלא, אמר רב אידי בר אבין: משום דאיכא למימר
:
כלאי זרעים יוכיחו
.
שאסור פרי
של זה
עם פרי
של אחר
ומותר פרי עם האם
, הקרקע, הנחשבת ל"אם" שלו.
ודחינן:
כלום נאסר פרי עם פרי
מצד עצמו? והרי לא נאסר
אלא על ידי האם
, והיינו בזריעה.
דהא חיטי ושערי
מותר להניחם יחד
בכדא ולא מיתסרו
, אלא כשנזרעו באדמה, ואם כן אי אפשר להביא את זה כהוכחה שפרי עם פרי אסור ועם אמו מותר, שגם כשנאסר פרי עם פרי זה מחמת האם.
אלא אמר רב אשי: משום דאיכא למימר: מה לפרי עם פרי
שאסורים
שכן שני גופים
הם,
תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד
, והיה הוה אמינא שמותר לבשל את האמא בחלב עצמה.
משום הכי איצטריך קרא
. השלישי ש"בחלב אמו".
אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור
הוא
באכילה?
שנאמר
: "
לא תאכל כל תועבה
". ודרשינן:
כל
דבר
שתעבתי לך
, שאסרתיו ותיעבתיו לך -
הרי הוא בבל תאכל
בכל ענין, ואפילו שלא נעשה בעבירה, כגון על ידי קטן או עובד כוכבים. ובשר בחלב הרי תיעבתים לך, שאסרתי לך לבשלם יחד, ולכן אסורים גם באכילה.
ואין לי
שאסור בשר בחלב -
אלא באכילה
.
בהנאה מנין
שאסור?
ילפינן לה
כדרבי אבהו
.
דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: כל מקום שנאמר
"
לא יאכל
", או "
לא תאכל
", או "
לא תאכלו
" -
אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב
שאסור דווקא באכילה ולא בהנאה,
כדרך שפרט לך בנבלה
שמותרת בהנאה. והיכן התפרש שמותר ליהנות ממנה? שכתבה התורה
לגר
-
בנתינה
, שמותר ליתנה לגר תושב.
ולעובד כוכבים
-
במכירה
, שמותר למכרה לו. והרי בנבלה נאמר רק איסור אכילה, שכתוב "לא תאכלו כל נבלה", ומהיכן הייתי חושב לאסור בהנאה שצריך פסוק להתיר? אלא מוכח מזה שבכל מקום שנאמר איסור אכילה, משמע בין איסור אכילה ובין איסור הנאה, ולכן צריך פסוק להתיר נבלה בהנאה.
דתניא
: כתוב "
לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, או מכור לנכרי
".
אין לי אלא
שמותרת בהנאה
לגר
-
בנתינה, ולעובד כוכבים
-
במכירה
כפי שכתוב בפסוק. שמותרת
לגר במכירה
-
מנין?
תלמוד לומר
: "
לגר תתננה או מכור
", משמע שמותר גם למכור לגר.
לעובד כוכבים בנתינה
-
מנין
שמותר?
תלמוד לומר
: "
תתננה או מכור לנכרי
", משמע שמותר גם ליתן במתנה לנכרי.
נמצא: אחד גר ואחד עובד כוכבים
, מותרים
בין במכירה בין בנתינה, דברי רבי מאיר
.
רבי יהודה אומר: דברים ככתבן
משמע. ש
לגר
דווקא
בנתינה
מותר,
ולעובד כוכבים
דווקא
במכירה
.
מאי טעמא דרבי יהודה?
ש
אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר
, ששוים גר ונכרי,
לכתוב רחמנא
כך: "
לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור
לנכרי". מילת "
או
" ["או מכור לנכרי"] שכתבה התורה
למה לי?
שמע מינה, לדברים ככתבן הוא דאתא
. לחלק ביניהם, ולומר ש
לגר
דווקא
בנתינה, ולעובד כוכבים
דווקא
במכירה
.
ורבי מאיר אמר לך: האי
"
או
" שאמר הפסוק,
להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים
בא ללמדנו, שנתינה לגר קודמת למכירה לנכרי.
ורבי יהודה
אמר לך:
להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים
-
לא צריך קרא
. שהרי
סברא הוא: זה
גר תושב -
אתה מצווה להחיותו, וזה
העובד כוכבים -
אי אתה מצווה להחיותו
, ואם כן, פשוט שצריך להקדים גר לנכרי.
[
סימן שבת חורש וכלאי זרעים אותו ואת בנו ושילוח הקן
].