Versão em texto deste daf: original e tradução
Berachot 58b — o Talmud em português
Berachot 58b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Berachot 58b
תנו רבנן: הרואה בתי ישראל
לאחר שנחרבו וחזרו להיות בישובן [כגון בישוב שהיה בזמן בית שני ],
אומר: "ברוך מציב גבול אלמנה
"!
וכשרואם
בחורבנן, אומר: "ברוך דיין האמת
"!
הרואה
בתי עובדי כוכבים בישובן, אומר: "בית גאים יסח ה'
, ויצב גבול אלמנה"!
וכשרואם
בחורבנן, אומר: "א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע"!
עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי
שחרב,
נגד רב חסדא ואתנח
[ונאנח].
אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת?
והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. שנאמר "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו"
'! ומתנים הם בחצי הגוף.
ורבי יוחנן
הוסיף יותר בזה, ו
אמר
: אנחה
אף
שוברת
כל גופו של אדם. שנאמר "והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח, ואמרת אל שמועה כי באה, ונמס כל לב
, ורפו כל ידים. וכהתה כל רוח, וכל ברכים תלכנה במים וגו'"!
אמר ליה
רב חסדא: וכי
היכי לא אתנח?
הרי
ביתא
דרב חנא בר חנילאי, היה בית
דהוו בה שיתין אפייתא
[אופים]
ביממא, ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך
לאכול.
ולא שקל
[הוציא] בעל בית זה
ידא מן כיסא
, משום
דסבר דילמא אתי עני בר טובים
לבקש צדקה,
ואדמטו ליה
ידו
לכיסא
, יצטרך העני להמתין, ו
קא מכסיף
.
ותו, הוו פתיחין ליה
לבית זה
ארבע בבי
[שערים]
לארבע רוחתא דעלמא. וכל
מאן
דהוה עייל
לשם
כפן
[רעב] הוה
נפיק כי שבע. והוו שדי ליה
בבית זה
חטי ושערי בשני בצורת אבראי
[מבחוץ], בכדי
דכל מאן דכסיפא
ליה
מילתא למשקל
תבואה
ביממא, אתי ושקיל בלילה
בסתר. ו
השתא
ד
נפל
בית זה
בתלא
[שנעשה תל חרבות],
ו
כי
לא אתנח?!
אמר ליה
עולא:
הכי אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו. שנאמר "באזני ה' צבאות, אם לא בתים רבים לשמה יהיו, גדולים וטובים מאין יושב
"!
ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן
לבתיהם של הצדיקים
לישובן. שנאמר "שיר המעלות לדוד, הבוטחים בה',
כהר ציון
לא ימוט לעולם ישב".
מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן!
חזייה
עולא לרב חסדא
ד
עדיין
לא מיישב דעתיה. אמר ליה: דיו לעבד שיהיה כרבו!
שאם בית ה' חרב, ראוי אף לצדיקים שיחרב ביתם.
תנו רבנן: הרואה קברי ישראל, אומר: "ברוך אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין
"!
מר בריה דרבינא
הוה
מסיים בה
בברכה האמורה,
משמיה דרב נחמן: "ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם. ברוך מחיה המתים
"!
הרואה
קברי עובדי כוכבים, אומר: "בושה אמכם
מאד חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים, מדבר ציה וערבה"!
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו, לאחר שלשים יום
שלא ראהו,
אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
"!
ואם לא ראהו
עד לאחר י"ב חודש
, לכשרואהו
אומר: "ברוך מחיה המתים
" !
אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. שנאמר "נשכחתי כמת מלב, הייתי ככלי אובד
"! וסתם כלי שאבד, משתכח מן הלב לאחר י"ב חדש, ומתייאש בעליו ממנו. וכדאיתא בבבא מציעא כ"ח; דחייבים להכריז על המציאה שלשה רגלים. ועד שנה משכחת לה [וכגון שמצאו מיד אחר הסוכות. שצריך להכריז עליו בפסח ובשבועות ובסוכות הבא], ותו לא.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא. פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא. אמרו ליה: בהדי דחזינך
[בשעה שראינוך]
בריכנן עלך תרתי
ברכות. ברכת
"ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו
",
ו
ברכת
"שהחיינו
"! לפי שהיה מחכמי ישראל, וגם לא ראוהו שלשים יום.
אמר להו
רב חנינא:
אנא נמי, כיון דחזתינכו, חשבתינכו עלואי
[נחשבתם עלי]
כשיתין רבוון בית ישראל, וברכינא עלייכו תלתא
ברכות.
הנך תרתי
דברכתם עלי.
ו
עוד ברכת
"ברוך חכם הרזים
", שצריך לברך על אוכלוסי ישראל !
אמרו ליה: חכימת כולי האי!
שמרוב חכמתך חדשת הלכה זו . ו
יהבי ביה עינייהו
, ועל ידי עין הרע שנתנו בו,
שכיב
[מת] .
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים
[שיש להם על עורם בהרות לבנות],
אומר: "ברוך משנה הבריות
"!
מיתיבי: ראה את הכושי, ואת הגיחור
[אדם אדום ביותר],
ואת הלווקן
[שהוא לבן ביותר],
ואת הקפח
[שבטנו גדולה, ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת. ויש אומרים ארוך ביותר],
ואת הננס, ואת הדרניקוס
[שהוא נגוע ביבלות. ויש אומרים: פיו עקום],
אומר: "ברוך משנה הבריות
"!
ואם ראה
את הקטע
[שנקטעו ידיו],
ואת הסומא, ואת פתויי הראש
[ששערות ראשו דבוקות זו בזו, כמו לבד. רש"י. והערוך פירש, שראשו רחב ולא סגלגל],
ואת החגר
[שנקטעו רגליו],
ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים, אומר: "ברוך דיין האמת
"! כשם שאומרים על שמועה רעה. וקשיא לרבי יהושע בן לוי, דאמר, על הבהקנים מברך "ברוך משנה את הבריות"!
ומשנינן:
לא קשיא. הא
דאומר "ברוך משנה הבריות", איירי במי שהוא בהקן
ממעי אמו.
ו
הא
דאומר "ברוך דיין האמת", איירי בנעשה בהקן ל
בתר דאיתיליד
!
ומוכחינן:
דיקא נמי
דברייתא בהכי איירי.
ד
הא בהדי "קטע"
קתני
ליה. ודוקא כנעשה בהקן לבתר דאיתיליד, הוי
דומיא ד"קטע".
שהרי אף קטע, נקטעו ידיו לאחר שנולד.
ומסקינן:
שמע מינה!
תנו רבנן: הרואה פיל
או
קוף
או
קיפוף
[ינשוף],
אומר: "ברוך משנה הבריות
"! משום שכל אלו משונים הם ביותר משאר חיות.
ראה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר: "ברוך שככה לו בעולמו
"! שנינו במתניתין:
על הזיקין
וכו' אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם"!
והוינן בה:
מאי "זיקין
"?
אמר שמואל: כוכבא דשביט!
שהוא כוכב היורד ברקיע ממקום למקום כחץ. והוא ארוך כשבט. [והערוך פירש, שנראה כשבט היורד ומכה ברקיע].
ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא
[שהיא עירו של שמואל].
לבר מכוכבא דשביט, דלא ידענא מאי ניהו!
וגמירי ד
כוכב שביט
לא עבר
את
כסלא
[קבוצת כוכבים הקרויה "כסיל"].
ואי
יארע ד
עבר
שביט את
כסלא, חרב עלמא
.
ותמהינן:
והא קא חזינן דעבר
שביט את כסיל.
ומשנינן:
זיויה
דשביט
הוא דעבר
את כסיל, ולא שביט עצמו.
ומתחזי כ
אילו
דעבר איהו
עצמו.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר
: מאי זיקין?
"וילון" הוא דמקרע
[
דמגלגל
],
ומחזי נהורא דרקיעא
דרך הקרע הזה! ששבעה רקיעים הם. ווילון הוא התחתון שבכולם. וכשהוא נפתח, נראה אור הרקיעים שמעליו.
רב אשי אמר
: הא דאקשינן לעיל והא קחזינא דעבר שביט את כסיל, לא כן הוא. ומה דחזינא, אינו אלא
כוכבא הוא דעקר
מהאי גיסא דכסלא, וחזי ליה חבריה
[כוכב אחר]
מהך גיסא
אחרינא דכסלא,
ומיבעית
[נבהל] ומזדעזע ממנו .
ו
לכך
מחזי
לן
כמאן ד
השביל
עבר
את כסיל.
שמואל רמי: כתיב "עושה עש כסיל וכימה
"! וכולם הם שמות מזלות. הרי דהקדים מזל "כסיל" למזל "כימה".
וכתיב "עושה כימה וכסיל
". והקדים "כימה" ל"כסיל".
הא כיצד?
והרי מקראות סותרים הם.
ומשני: שניהם שוים הם. ולכך הקדים פעם את זה, ופעם את זה. אלא שבימות החמה שולט "כסיל". ובימות הגשמים שולט "כימה". ש
אלמלא חמה של "כסיל", לא נתקיים
ה
עולם מפני צינה של "כימה
".
ואלמלא צינה של "כימה", לא נתקיים
ה
עולם מפני חמה של "כסיל
".
וגמירי: אי לאו עוקצא ד
מזל
עקרבא
[היינו "כימה", והוא חלק ממזל "טלה". כן כתב רש"י. וכבר תמה על זה המהרש"א, הא "טלה" הוא מזל בפני עצמו, ו"עקרב" הוא מזל בפני עצמו]
דמנח בנהר דינור
, ומתיש את כוחו של עקרב מחמת כן,
כל מאן דהוה טריקא
[עוקצו]
ליה עקרבא
[כאן, בעולם שלנו],
לא הוי חיי!
שכח העקרב שלמטה מושפע ממזל העקרב העליון. ומשום שנהר דינור מתיש כח מזל עקרב, מותש נמי כח העקרב בעולמנו. ומשום כן אפשר להנצל מעקיצתו.
והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב: "התקשר מעדנות
[קשרי]
כימה, או מושכות כסיל
תפתח
"?! כלומר, האם תוכל כמוני לקשור את זנב הכימה עם נהר דינור?
והוינן:
מאי "כימה
"?
אמר שמואל
: נוטריקון הוא של
"כמאה" ככבי!
שכמאה כוכבים יש בקבוצת הכוכבים של "כימה".
איכא ד
אמרי לה: ד
מאה כוכבים אלו
מכנפי
[מקובצים] יחד!
ו
איכא ד
אמרי לה: דמבדרן
[מפוזרים] הם כוכבי כימה!
כתיב "עושה עש כסיל וכימה".
והוינן בה:
מאי "עש
"?
אמר רב יהודה: "יותא
"!
והוינן בה:
מאי "יותא
"?
איכא ד
אמרי לה
: היינו
זנב
מזל
"טלה
"!
ו
איכא ד
אמרי לה
: היינו
רישא דעגלא
[ראש מזל "שור"]! שהוא עולה בגלגל המזלות לאחר מזל "טלה".
ומסקינן:
ומסתברא כמאן דאמר
, ד"עש" הוא
זנב טלה
.
ד
הא
כתיב "ועיש על בניה תנחם
". ומלשון "נחיה" הוא. שהקדוש ברוך הוא מנחה את עיש בעקבות בניה שאבדו ממנה, כדמפרש ואזיל.
אלמא
, "עש"
חסרה
שנים מכוכביה, שניטלו ממנה וניתנו ל"כימה".