Versão em texto deste daf: original e tradução
Berachot 29b — o Talmud em português
Berachot 29b do Talmud Babilônico: tsurat ha-daf com Rashi e Tossafot, tradução e notas. Leia online, de graça.
Texto original — Berachot 29b
ואילו
הא
ששנינו "מחזירין אותו" מדובר באופן
דאדכר בתר שומע תפלה
.
אמר רבי תנחום, אמר רב אסי, אמר רבי יהושע בן לוי: טעה ולא הזכיר
יעלה ויבא
של ראש חדש בעבודה
[ב"רצה"] - אם נזכר בעבודה [ב"ותחזינה עינינו"] -
חוזר
ממקום שעמד בו,
ל
תחלת
עבודה
.
ואף אם
נזכר בהודאה
, הריהו
חוזר לעבודה
.
ואף אם נזכר
בשים שלום
, הריהו
חוזר לעבודה
.
אבל
אם
נזכר לאחר ש
סיים
את תפלתו - הריהו
חוזר לראש
התפלה.
אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא: הא דאמרן "סיים חוזר לראש"
-
לא אמרן אלא
לאחר
שעקר רגליו.
אבל
אם נזכר כל זמן ש
לא עקר
את
רגליו
, אף אם סיים את תפלתו אינו חוזר לראש, אלא
חוזר לעבודה
.
אמר ליה
רבי תנחום לרב פפא:
מנא לך הא?
אמר ליה: מאבא מרי
[רב אחא בר אדא]
שמיע לי, ואבא מרי
שמע זאת
מרב
.
אמר רב נחמן בר יצחק
: ואף
הא דאמרן "עקר רגליו חוזר לראש"
-
לא אמרן
אלא כ
שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו
[שהיו אומרים אחר שעקר רגליו], שאז נחשבת עקירת רגליו לסיום התפלה.
אבל
, אם הוא
רגיל לומר תחנונים
ל
אחר תפלתו
, אחר עקירת רגליו, אם עדיין לא אמרם, אינו חוזר לראש אף לאחר עקירת רגליו, אלא
חוזר לעבודה
, משום שנחשב כעומד עדיין בתוך התפלה.
וללישנא זו נמצא ששני תנאים קובעים שסיים תפלתו, וחוזר לראש: א. שעקר רגליו. ב. שאינו רגיל לומר תחנונים. ובהעדר אחד מהם, נחשב כעוסק בתפלה, וחוזר ל"עבודה".
איכא דאמרי: אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי "לא עקר רגליו חוזר לעבודה"
ואינו חוזר לראש התפלה,
לא אמרן אלא
כ
שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו,
שאם עדיין לא אמר תחנונים, לא נחשב כסיים תפלתו, כל שלא עקר את רגליו.
אבל, אם אינו רגיל לומר תחנונים אחר
תפלתו,
סיום תפלתו נחשבת כעקירת רגליו, ו
חוזר לראש
אפילו אם לא עקר רגליו.
וללישנא זו נמצא ששני תנאים קובעים שעדיין לא סיים תפלתו, ואינו צריך לחזור לראש: א. שלא עקר רגליו. ב. שרגיל לומר תחנונים ועדיין לא אמרם. ובהעדר אחד מהם, נחשב כסיום התפלה, וחוזר לראש
שנינו במשנה:
רבי אליעזר אומר: העושה תפלתו קבע,
אין תפלתו תחנונים!
מבררת הגמרא:
מאי "קבע"?
אמר רב יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה עליו כמשוי!
ולשון "קבע", משמעותו שהוא חוק קבוע עליו, ועושהו רק כדי לצאת ידי חובתו.
ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה
לתפלתו
בלשון תחנונים
, ואינו יכול לכוון לבו בכדי לשאול את צרכיו, נחשבת תפלתו כ"קבע".
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה
בתפלתו
דבר
בקשה, זוהי תפלת "קבע", כי כתפלתו היום, כן תפלתו אתמול, ותפלתו למחר.
אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה
בתפלה
מילתא
, אלא
דמסתפינא
[ירא אני]
דלמא מטרידנא
ואבוא לידי טעות.
אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה
[שאינו אומר תפילת יוצר עם הנץ החמה, או שאינו מתפלל מנחה עם שקיעת החמה ] - זוהי תפילת קבע! שמראה בכך שאינו מקפיד על שעת מצוה ועת רצון.
כ
דאמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי חמה!
ואמר רבי זירא: מאי קראה
שממנו למד רבי יוחנן מצוה זו?
שנאמר [תהילים עב ה]
"ייראוך עם שמש
"
\- זו תפלת "יוצר אור".
"ולפני ירח דור דורים
" - זו תפלת מנחה.
ואף שמן הדין ראוי לעשות כן, מכל מקום
לייטי
[קללו]
עלה במערבא, אמאן דמצלי
מנחה
עם דמדומי חמה
, סמוך לשקיעתה.
מאי טעמא?
דלמא מיטרפא ליה שעתא
ויתאחר מחמת אונסו, ויעבור עליו זמן תפלה.
שנינו במשנה:
רבי יהושע אומר: המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה,
ואומר: הושע ה' את עמך את שארית ישראל
בכל פרשת העבור
יהיו צרכיהם לפניך. ברוך אתה ה' שומע תפלה".
מבררת הגמרא:
מאי "פרשת העבור"?
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה
כעס
כאשה עוברה
[מעוברת] -
יהיו כל צרכיהם לפניך!
איכא דאמרי: מר רב חסדא אמר מר עוקבא
: פירוש "עיבור" הוא, ש
אפילו בשעה שהם עוברים על דברי תורה
-
יהיו כל צרכיהם לפניך!
תנו רבנן: המהלך במקום גדודי חיה ולסטים,
והגיע עת התפלה,
מתפלל תפלה קצרה.
ואיזה היא "תפלה קצרה"?
רבי אליעזר אומר: "עשה רצונך בשמים ממעל
[שהרי אין בעליונים חטא, ואין רצונך בהם אלא לטוב],
ותן נחת רוח ליראיך מתחת
[שלא תתערבב רוחם על ידי בריות, כגון חיה ולסטים],
והטוב בעיניך עשה
[להם],
ברוך אתה ה' שומע תפלה"
.
רבי יהושע אומר
: איזו תפלה קצרה? -
"שמע שועת
עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם. ברוך אתה ה' שומע תפלה
".
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר
: זוהי תפלה קצרה:
"שמע צעקת
עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם. ברוך אתה ה' שומע תפלה
".
אחרים אומרים
: זוהי תפלה קצרה:
"צרכי עמך ישראל מרובים
,
ודעתם קצרה
[ואינם יודעים לפרש צרכיהם] .
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו, שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו
,
ולכל גויה וגויה די
מחסורה,
ברוך אתה ה' שומע תפלה".
אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
אמר ליה אליהו
הנביא
לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח
[תכעס],
ו
אז
לא תחטי!
לפי שהכעס מביא לידי חטא.
ולא תרוי
[תשתכר ביין]
ו
אז
לא תחטי!
שהשכרות מביאה לידי חטא.
וכשאתה יוצא לדרך
-
המלך בקונך
[טול רשות מבוראך],
וצא
.
מבררת הגמרא:
מאי
, כיצד יקיים
"המלך בקונך, וצא
"?
אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת
הדרך
.
ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך, צריך להתפלל תפלת הדרך.
מאי תפלת הדרך?
"יהי רצון
מלפניך ה' אלהי, שתוליכני לשלום, ותצעידני לשלום, ותסמכני לשלום,
ותצילני מכף כל אויב ואורב
בדרך, ותשלח ברכה במעשי ידי, ותתנני לחן , לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי. ברוך אתה ה' שומע תפלה" .
אמר אביי
: