Avodá Zará 73a — o Talmud em português

איכא דאמרי, רבה בר רב הונא גופיה אישתי בקנישקנין.

מתניתין:

יין נסך, אסור

בהנאה,

ו

אם התערב ביין כשר,

אוסר בכל שהוא.

ברם, רק אם התערב

יין

נסך

ביין

כשר, א

ו מים

שהתנסכו לעבודה זרה

במים

כשרים, אזי אוסרים

בכל שהוא.

אך אם התערב

יין

נסך

במים

כשרים, א

ו מים

אסורים

ביין

כשר, אסור רק

בנותן טעם.

היינו, כשהאיסור נותן טעם בהיתר.

זה הכלל: מין

של איסור שהתערב

במינו

של היתר, כגון יין ביין, אוסר

במשהו. ו

מין

שלא במינו,

אסור רק

בנותן טעם.

ופרטי הדינים יתבארו בגמרא.:

גמרא:

שנינו "יין נסך אסור ואוסר בכל שהוא". הגמרא מבארת, באלו מקרים יין נסך אוסר יין כשר בכל שהוא.

כי אתא

[כאשר חזר]

רב דימי

מארץ ישראל,

אמר

את הדברים הבאים בשם

רב יוחנן: המערה יין נסך מחבית לבור

שיש בו יין כשר,

אפילו כל היום כולו,

כלומר, אפילו אם בסופו של דבר היה בבור יותר יין נסך מיין כשר,

ראשון ראשון בטל.

דהיינו, כל טיפה מהיין האסור שנפלה ליין הכשר בטלה, ונהפכה להיתר. ולכן כל היין מותר בהנאה.

)

הקשתה הגמרא: הרי במשנתינו

תנן, "יין נסך אסור, ואוסר בכל שהוא", מאי לאו,

האם לא מדובר גם במקרה

דקא נפיל איסורא לגו התירא

[שנפל יין נסך, לתוך יין כשר]

,

ואפילו הכי אין אומרים "ראשון ראשון בטל", אלא כולו אסור

?!

מתרצת הגמרא:

לא!

במשנה מדובר רק במקרה

דקא נפיל התירא לגו איסורא

[שנפל יין של היתר לתוך חבית של איסור], ואז, ראשון ראשון של היתר מתבטל באיסור, והכל אסור. אך אם נפל יין איסור לתוך יין היתר, הכל מותר. כדברי רב יוחנן.

תא שמע

ראיה נוספת לנידון זה ממשנתינו:

"יין

שהתערב

במים,

אוסר

בנותן טעם".

מדייקת הגמרא:

מאי לאו,

האם לא מדובר במקרה

דקא נפיל חמרא דאיסורא למיא דהתירא

[שנפל יין של איסור לתוך מים מותרים], ומעת שהיין נותן טעם במים, הכל אסור, ואין אומרים "ראשון ראשון בטל"

?!

מתרצת הגמרא:

לא!

המשנה עוסקת במקרה

דקא נפיל חמרא דהתירא למיא דאיסורא

[נפל יין מותר, לתוך מים אסורים], ובאופן שנפל כולו בבת אחת לתוך המים. וקא משמע לן

.

ו

אכתי קשיא לן: אם כדבריך, שהמשנה עוסקת ביין היתר שנפל לתוך מים אסורים, אם כן,

מדרישא במיא דאיסורא, סיפא נמי במיא דאיסורא

[מסתבר שגם בסיפא מדובר במים אסורים]

, וקתני

ב

סיפא "מים

שנפלו

ביין,

אוסרים

בנותן טעם",

ואין אומרים "ראשון ראשון בטל"?

מתרצת הגמרא:

אמר לך רב דימי, כולה מתניתין התירא לגו איסורא.

[כל המשנה עוסקת במקרה שנפל ההיתר לתוך האיסור], אך אם נפל האיסור לתוך ההיתר, ראשון ראשון בטל.

ו

ב

רישא

מדובר

דקא נפיל חמרא דהתירא למיא דאיסורא

[שנפל יין של היתר למים אסורים]

.

וב

סיפא, דקא נפיל מיא דהתירא לחמרא דאיסורא

[שנפלו מים מותרים ליין אסור]

.

עד כאן דנה הגמרא בדברי רב דימי בשם רב יוחנן. ולהלן יתבאר, שאין ההלכה כדברי רב דימי בשם רב יוחנן, ולעולם יין נסך שנפל במינו אוסר במשהו.

כי אתא

[כאשר חזר]

רב יצחק בר יוסף

מארץ ישראל,

אמר

בשם

רבי יוחנן: המערה יין נסך מצרצור

[פך]

קטן לבור, אפילו כל היום כולו, ראשון ראשון בטל.

ודוקא

אם עירה מ

צרצור קטן, דלא נפיש עמודיה

[זרם היין הנופל ממנו אינו רחב כל כך]

, אבל

המערה מ

חבית

לבור,

דנפיש עמודיה, לא.

ולא כדברי רב דימי המתיר אף אם עירה מחבית לבור. כי אתא [כאשר חזר]

רבין

מארץ ישראל

אמר

בשם

רבי יוחנן: יין נסך שנפל לבור

של יין היתר,

ו

אחר כך

נפל שם קיתון של מים

שהיה בו פי שישים מהיין האסור, אך לא היה בו פי שישים מכל היין הנמצא בבור, אין אומרים הרי כבר נאסר כל היין שבבור, ואם כן אין המים יכולים לבטל את האיסור, אלא,

רואין את

יין

ההיתר

שהיה בתחילה בבור

כאילו אינו, והשאר, מים רבין עליו ומבטלין אותו.

כי אתא

[כאשר חזר]

רב שמואל בר יהודה

מארץ ישראל

אמר

בשם

רבי יוחנן: לא שנו אלא שנפל קיתון של מים תחלה,

קודם שנפל יין נסך, ואז, הגם שנפל שם לאחר מכן יין נסך, אין לאסור את היין המותר שהיה שם קודם לכן, אף על פי שהוא ממינו של היין האסור, אלא המים רבים על היין האסור ומבטלים אותו.

אבל

אם

לא נפל שם קיתון של מים תחלה,

ונפל יין נסך לתוך יין של היתר, ואסרו,

מצא מין את מינו וניעור.

כלומר, כל היין הופך ליין של איסור, ואין בכח המים שיפלו לאחר מכן כדי לבטלו.

איכא דמתני לה אמתניתין,

יש ששנו את דברי רב שמואל בר יהודה על המשנה ששנינו

"יין ביין כל שהוא",

ועל דין זה

אמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי יוחנן, לא שנו

במשנה שיין איסור שנפל ליין היתר אוסר בכל שהוא,

אלא

במקרה

שלא נפל שם קיתון של מים. אבל

אם

נפל שם קיתון של מים, רואין את ההיתר כאילו אינו, והשאר, מים רבין עליו ומבטלין אותו.

מקשה הגמרא:

מאי איכא בין לדמתני לה

[מה הנפקא מינא בין מי ששנה את דברי רב שמואל בר יהודה]

אמתניתין, בין לדמתני לה אד

ברי

רבין?

ומבארת:

מאן דמתני לה אמתניתין, לא בעי

"תחלה".

כלומר, הוא אינו צריך לפרש את דברי רב שמואל בר יהודה דוקא באופן שנפל שם קיתון של מים תחילה, ואפילו את נפלו המים בסוף, מבטלים הם את האיסור.

ומאן דמתני לה אדרבין, בעי "תחלה".

כלומר, מוכרח הוא לפרש את דברי רב שמואל רק באופן שנפלו שם המים תחילה. שאם לא כן מה הוסיף רב שמואל בר יהודה על דברי רבין?!.

איתמר,

נאמרה הלכה זו בבית המדרש:

יין נסך שנפל לבור

שהיה בו יין כשר

, ונפל שם קיתון של מים,

ומדובר במקרה שאם לא נחשיב את היין הכשר שהיה בבור בתחילה, יש במים כדי לבטל את היין האסור, אך אם נצרף את היין הכשר עם היין האסור, אין במים מספיק כדי לבטלם.