יומא 44a — התלמוד בעברית

יכול

אסור לעמוד

אפילו בעזרה

בשעת הקטרת הקטורת בקדש הקדשים?

תלמוד לומר: "באהל מועד"

.

אין לי

לאסור

אלא באהל מועד שבמדבר.

במקדש

שילה ו

במקדש

בית עולמים

בירושלים -

מנין

שגם בהם נוהג דין זה?

תלמוד לומר

בהמשך הפסוק: "בבואו לכפר

בקדש"

. ללמד שבכל מקום שנקרא "קודש" לא יהיה אדם בשעת הקטרת הקטורת [רבנו אליקים].

אין לי אלא בשעת הקטרה

, שבה הכתוב מדבר [וכפי שהגמרא תבאר להלן].

בשעת מתן דמים

מנין

שנוהג איסור זה?

תלמוד לומר: "בבואו לכפר"

. וכפרה היינו מתן דמים.

אין לי אלא בכניסתו

, כל זמן שהוא עסוק בעבודת.

ביציאתו מנין

שנוהג איסור זה?

תלמוד לומר: "עד צאתו".

ובהמשך הפסוק נאמר:

"וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל".

ודרשו חכמים:

כפרתו

-

קודמת לכפרת ביתו

.

בוידוי הראשון שמתודה על פרו מזכיר תחילה את עוונותיו, ורק אחר כך מזכיר את עונות אנשי ביתו. שהרי נאמר תחילה "בעדו" ורק אחר כך נאמר "ובעד ביתו".

כפרת ביתו

-

קודמת לכפרת אחיו הכהנים

.

בוידוי השני שהתודה על פרו מזכיר תחילה את עונות ביתו, ואחר כך מזכיר את עונות אחיו הכהנים.

וכפרת אחיו הכהנים

-

קודמת לכפרת כל קהל ישראל

בשעיר המשתלח.

אמר מר

בברייתא:

אין לי אלא בשעת הקטרה

של הקטורת.

מאי משמע!?

כיצד משמע שהפסוק מדבר על הקטרת הקטורת, יותר מאשר על מתן דמים? [רבנו אליקים].

אמר רבא, וכן אמר רבי יצחק בר אבדימי, וכן אמר רבי אלעזר: אמר קרא: "וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל"

.

איזהו

קרבן שיש בו

כפרה ששוה לו ולביתו

,

ולאחיו הכהנים, ולכל קהל ישראל?

הוי אומר זו הקטרת הקטורת!

שהרי במתן דמים אין הכפרה שוה בכולם, כי הפר מכפר על עונותיו של הכן הגדול ועונות ביתו והכהנים, ואילו השעיר מכפר על עונות ישראל.

ותמהינן:

ו

כי ה

קטורת מכפרת?!

ומתרצינן:

אין

. כן!

דהא תני

שנה

רבי חנניא

ברייתא:

"למדנו לקטורת

[על הקטורת]

שמכפרת

.

שנאמר

[במדבר יז יב]:

"ויתן את הקטורת

-

ויכפר על העם"

.

ותנא דבי רבי ישמעאל: על מה

על איזה עון ה

קטורת מכפרת?

על לשון הרע.

יבא דבר שבחשאי

[שבסתר], שהיא הקטורת, כי בשעה שהיא נעשית אסור לכל אדם לעמוד בהיכל,

ויכפר על מעשה חשאי

, על לשון הרע, שבדרך כלל הוא נאמר בחשאי.

תנן התם

שנינו שם במסכת כלים [א ט]:

כל הכהנים

פורשין מ

השטח ש

בין האולם ולמזבח

בשעת הקטרה

של הקטורת.

אמר רבי אלעזר: לא שנו

שפורשים מבין האולם ולמזבח

אלא

רק

בשעת הקטרה בהיכל

. בשעה שהקריבו את הקטורת של כל ימות השנה [בשחרית ובערבית] בהיכל, שבין האולם ולמזבח סמוך אליו.

אבל בשעת הקטרה דלפני ולפנים

, של הקטורת הנעשית ביום הכיפורים בקדש הקדשים - בזה רק

מהיכל פרשי

. פורשים רק מן ההיכל הסמוך לקדש הקדשים, אבל

מבין האולם ולמזבח

שהם רחוקים מקדש הקדשים

לא פרשי

.

מתיב רב אדא בר אהבה

סתירה לדברי רבי אלעזר מברייתא.

ואמרי לה

ואחרים אומרים שהתיובתא נאמרה

כדי

. בלא שהזכירו את שם השואל. [רבנו אליקים]:

שהרי שנינו בברייתא:

רבי יוסי אומר: כשם שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה

של הקטורת [כפי ששנינו במשנה ההיא],

כך פורשין

מבין האולם ולמזבח

בשעת מתן

הדם של

פר כהן משיח

,

ופר העלם דבר של ציבור

ושעירי עבודת

כוכבים

. שמתן הדם של הקרבנות הללו היה בהיכל.

ומאחר שאמרנו שפורשין מבין האולם ולמזבח בין בהקטרת הקטרת ובין במתן דמים שבהיכל, אם כן,

הא, מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח!

במה ההיכל חמור מבין האולם ולמזבח לענין דין פרישה!?

אין ביניהם

אלא

הבדל זה בלבד:

שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה

של הקטורת

ובין שלא בשעת הקטרה

, אלא בשעת מתן דמים.

ו

אילו

מבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה

בלבד, אבל לא בשעת מתן דמים.

ולכאורה הברייתא סותרת את עצמה. שהרי בתחילת הברייתא שנינו שפורשין מבין האולם ולמזבח בשעת מתן דמים שבהיכל, ואילו בסיפא שנינו: "ומבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה". ולא בשעת מתן דמים!

ולכן הגמרא מבינה שהרישא מדברת בעבודות שבהיכל [שפורשין מבין האולם ולמזבח בין בהקטרה ובין במתן דמים שבהיכל]. אבל הסיפא מדברת בעבודות שבקדש הקדשים [שפורשים מבין האולם ולמזבח רק בהקטרה בקדש הקדשים אבל לא במתן דמים] [ריטב"א בשם תוספות ].

ומבואר בסיפא ש

בשעת הקטרה מיהא

, מכל מקום

פרשי

.

מאי לאו, בשעת הקטרה דלפני לפנים

בקדש הקדשים?!

ולמדנו מדברי הברייתא שבשעת ההקטרה בקדש הקדשים פורשים אפילו מבין האולם ולמזבח, וזה שלא כדברי רבי אלעזר! ודחינן: לא! הברייתא שאמרה שפורשים מבין האולם ולמזבח בשעת ההקטרה, מדברת

בשעת הקטרה דהיכל

בלבד.

וכך אמרה הברייתא:

"הא מה [היא ה] מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח? אלא, שבהיכל פורשין בין בשעת הקטרה [הן בהיכל, והן בקדש הקדשים], ובין שלא בשעת הקטרה [אלא בשעת מתן דמים - שבהיכל ושבקדש הקדשים].

ו [אילו] מבין האולם ולמזבח אין פורשין אלא בשעת הקטרה [שבהיכל בלבד. אבל אין פורשין בשעת מתן דמים שבקדש הקדשים] ".

כלומר, המעלה שיש בהיכל יותר מבין האולם ולמזבח, היא בשעת מתן דמים בקדש הקדשים: שמההיכל פורשים, ואילו מבין האולם ולמזבח אין פורשים.

ומיד הגמרא תמהה:

אי הכי

אם כך, שאין פורשין מבין האולם ולמזבח אלא בשעת ההקטרה שבהיכל, מדוע אמרה הברייתא

"הא מה מעלה

", ומשמע שרק מעלה אחת יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח [לענין מתן דמים, כפי שהתבאר בתירוץ הגמרא לעיל]

ותו לא

, ולא יותר.

וזה הרי לא נכון, שהרי

הא איכא הא מעלה

. שיש מעלה נוספת, לענין הקטרה:

דאילו מהיכל פרשי, בין בשעת הקטרה דידיה

, בין בשעה שמקטירים בהיכל עצמו,

בין בשעת הקטרה דלפני לפנים

בקדש הקדשים.

ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בשעת הקטרה דהיכל

[אבל בשעה שמקטירים בקדש הקדשים אין פורשים מבין האולם ולמזבח. וכדברי רבי אלעזר לעיל]!

וקושית הגמרא התבססה על ההנחה שכוונת הברייתא "שלא בשעת הקטרה" היינו בשעת מתן דמים. והגמרא בתירוץ שלפנינו משנה את ההסבר בברייתא. ולפי זה מתרצת את הקושיא:

ומתרצינן:

הא קתני

, מה שאמרת שיש הבדל בדין פרישה בין ההיכל לקדש הקדשים בהקטרה, אכן כתוב בברייתא עצמה. וכך יש לפרש את הברייתא:

הא מה מעלה יש בין ההיכל לבין האולם ולמזבח?

אלא שבהיכל, פורשין בין בשעת הקטרה

בו [בהיכל] עצמו,

ובין שלא בשעת הקטרה

בו עצמו, אלא בשעת הקטרה שבקדש הקדשים.