תמיד 31a — התלמוד בעברית

ב. וכשהיה בא להפשיט את הטלה מעורו,

לא היה שובר בו את הרגל

לצורך ההפשט [כדרך שהטבחים עושים, ששוברים רגל אחת ועושים נקב ברגל השניה, ומכניסים את הראשונה דרך הנקב של השניה. ותולין את הבהמה ברגליה המשולבות, ומפשיטים אותה]. משום שאם יעשה כן, הרי כשיחתוך את רגל ימין תפול כל הבהמה לארץ. לפי שתחובה אותה הרגל ברגל האחרת והן תלויות משולבות יחד .

אלא נוקבו

לטלה

מתחת ערקובו

[הברך] בשתי רגליו האחוריות.

ותולה

את שתי הרגלים

בו

[בנקבים אלו] באונקליות שעל העמודים. ומעתה, אף אם יחתוך את הרגל הימנית, עדיין תשאר הבהמה תלויה ברגלה השמאלית.

היה

מתחיל להפשיט מלמעלה מצד הרגלים, ו

מפשיט ויורד עד שמגיע לחזה!

נמצאת הבהמה מופשטת כולה, מלבד מקום החזה ולמטה הימנו לצד הראש .

וכש

הגיע לחזה

והפסיק את ההפשט,

חתך את הראש

עם עורו,

ונתנו למי שזכה בו

להעלותו לכבש, לפי שאין הראש טעון הפשט. וחיתוכו מהגוף קודם לכל האברים, משום שהוא קודם להם בהקטרה.

אחר כך

חתך את

ארבעת

הכרעים

[החלק התחתון של הרגל] שכבר הופשטו,

ונתנן למי שזכה בהן!

שאף את כרעי הידים כבר היה יכול לחתוך, משום שאף הם הופשטו כבר .

ואחר כך,

מירק

[גמר]

את ההפשט

כולו, בהפשטת החזה, שעדיין לא הופשט מקודם.

אחר כך,

קרע

[פתח]

את הלב

,

והוציא את דמו

!

אחר כך

חתך את הידים

[חלקם העליון שמארכובה ולמעלה],

ונתנן למי שזכה בהן

להעלותן.

עלה

עם הסכין

לרגל הימנית וחתכה, ונתנה למי שזכה בה. ו

את

ב'

ה

ביצים

נתן לו

עמה!

נמצא הטלה תלוי מעתה רק ברגלו השמאלית. ולפיכך לא חתך את הרגל קודם, כל זמן שעדיין היה הטלה כבד בכל אבריו .

אחר כך,

קרעו

לטלה לכל אורכו,

ונמצא כולו גלוי לפניו!

ומעתה היה יכול לראות את פנים הטלה היטב, יותר מכפי שהיה רואה אילו קרעו בעוד הרגל מחוברת עמו.

נטל את הפדר

[החלב],

ונתנו

על הראש שכבר היה ביד הכהן שזכה בו. ושמו

על בית שחיטת הראש מלמעלה

. משום שהיה הכהן מוליך את הראש כשבית השחיטה מלמעלה. ודרך כבוד הוא, לכסות את בית השחיטה המלוכלך בדם.

נטל את הקרביים

[המעים הדקים],

ונתנן למי שזכה בהן

להעלותם, בשביל

להדיחן

במים מהלכלוך שבהם .

והכרס

, משום שיש בה הרבה טינוף,

מדיחין אותה ב

לשכה הנקראת

"בית המדיחין",

ולא בעזרה. משום שלא רצו להוציא את כל הפרש בעזרה.

ו

לא קבעו בה שיעור להדחתה. אלא

מדיחין אותה כל צרכה,

עד שתתנקה היטב מהפרש שבה.

אבל את

הקרביים

, שאין טינופם מרובה כל כך, היו

מדיחין אותן שלש פעמים

. ומקום הדחתן היה

במיעוט שולחנות של שיש

,

ש

היו

בבית המטבחיים

. כלומר, בשלחן הקטן מבין השלחנות ההם. ולא היו מדיחין אותם בבית המדיחין יחד עם הכרס, שלא יתלכלכו ממנה, לפי שטינופה מרובה.

ולאחר שנתן את הקרביים למי שזכה בהן -

נטל את הסכין, והפריש

[הפריד] בו

את הריאה מן הכבד, ו

את

אצבע הכבד

[המעט מן הכבד, והוא "יותרת הכבד", שקרב בכל הקרבנות עם החלבים]

מן הכבד

, משום שלא היו קרבים יחד עמו, אלא הריאה היתה קרבה עם הגרה [הצואר], והכבד עם הדופן, ואצבע הכבד עם העוקץ והכליות.

ולא

היה מזיזה

לראה ולכבד ולאצבע הכבד

ממקומה

, לאחר שהפרידן זה מזו! אלא מניח את הראה דבוקה לגרה [לצואר], ואת הכבד דבוק לדופן, ואת אצבע הכבד לעוקץ, עד שיגיע זמן ניתוחן.

אחר כך,

נקב

[הפריד בסכין]

את החזה

מן הדפנות והצלעות , ונטלה

ונתנה למי שזכה בה!

[וקרי לחיתוך החזה לשון "נקיבה", משום שהחזה מכסה על הצלעות, וכשנוטלו נעשה כעין נקב וחלון בבהמה].

עלה

עם הסכין

לדופן

הטלה

הימנית. והיה חותך

אותה

ויורד עד

סופה, לאורך

השדרה. ולא היה נוגע

עם הסכין

בשדרה

וחותכה עם הדופן הימנית, אלא חותכה בסמוך לשדרה, ומשאירה דבוקה לדופן השמאלית. לפי שלדופן הימנית היה מחובר הכבד. ואם יצרף לה גם את השדרה, יכביד עליה יותר מדאי.

והיה חותך את הדופן,

עד ש

הוא

מגיע לבין ב'

ה

צלעות

ה

רכות

הסמוכות לצואר, שאותן היה מניח במקומן ולא נוטלן עם הדופן.

וכן בתחלת חיתוך הדופן, היה מניח את ב' הצלעות האחרונות הסמוכות לזנב הטלה במקומן, ולא נוטלן עמה.

חתכה

לדופן הימנית

ונתנה למי שזכה בה

. ואף

הכבד

היתה

תלויה בה

, וקרב עמה.

ואחר כך,

בא לו לגרה

[הצואר], שכבר

הניח בה

מקודם [בשעת חיתוך הדופן]

שתי צלעות מכאן

[מימין].

וב' צלעות מכאן

[משמאל] חותך עכשיו יחד עמה.

חתכה

לגרה

ונתנה למי שזכה בה. ו

אף

הקנה והלב והריאה תלויים בה,

וקרבים עמה.

אחר כך,

בא לו לדופן השמאלית

לחותכה.

והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן

לצד הזנב, שאותן לא היה חותך עמה.

ו

כן

שתי צלעות רכות מלמטן

לצד הצואר לא נחתכו עמה. שהרי כבר נטלו עם הגרה.

וכך היה מניח בחברתה

, בדופן הימנית, את שתי הצלעות התחתונות והעליונות, כאמור לעיל.

נמצא מניח

מחוץ לדפנות שמונה צלעות.

שתיים שתיים מלמעלן

, מימין ומשמאל,

ושתיים שתיים מלמטן

, מימין ומשמאל.

חתכה

לדופן השמאלית,

ונתנה למי שזכה בה. ו

אף

השדרה

מחוברת

עמה. ו

אף

הטחול תלוי בה.

וקרבים עמה יחד.

ו

אותה דופן,

היא היתה

ה

גדולה

מבין הדפנות בגלל השדרה שעמה.

אלא

שלדופן

של ימין

היו

קורין "גדולה",

מפני

שהכבד תלויה בה

. ומשום שתלו בה את הכבד שאינו מגופה של דופן, היתה נקראת "גדולה".

אחר כך,

בא לו לעוקץ

[הזנב] הטלה.

חתכו ונתנו למי שזכה בו

. ונתנו עם

האליה, ואצבע הכבד, וב' הכליות

[וארבע צלעות], והיו קרבים

עמו.

נטל

מן העמוד את

הרגל השמאלית

, שנותרה אחרונה מכל אברי הבהמה,

ונתנה למי שזכה בה.

נמצאו

כל הכהנים שזכו בהעלאת אברי התמיד לכבש,

כולן עומדים בשורה, והאברים בידם.