גרסת טקסט של הדף: מקור ותרגום
סוטה 38a — התלמוד בעברית
במקדש: אומר את השם הקדוש שבפסוקים אלו ככתבו [בשם הוי"ה]. ובמדינה : אומרו בכנויו [באדנות]. במדינה: כהנים נושאין את ידיהן כנגד כתפיהן . ובמקדש : נושאין את ידיהן על גבי ראשיהן [למעלה מראשיהן], משום…
הטקסט המקורי — סוטה 38a
במקדש: אומר את השם
הקדוש שבפסוקים אלו
ככתבו
[בשם הוי"ה].
ובמדינה
: אומרו
בכנויו
[באדנות].
במדינה: כהנים נושאין את ידיהן כנגד כתפיהן
.
ובמקדש
: נושאין את ידיהן
על גבי ראשיהן
[למעלה מראשיהן], משום שמברכים את העם בשם המפורש, ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם.
חוץ מכהן גדול, שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ
, מפני שהשם כתוב בו.
רבי יהודה אומר: אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ
-
שנאמר
: "
וישא אהרן את ידיו
אל העם ויברכם
", ומשמע שנשאום למעלה מראשם.
גמרא:
תנו רבנן
:
מה שציותה תורה: "
כה תברכו
", היינו
בלשון הקודש
.
אתה אומר
: ש
בלשון הקודש
בלבד מברכים אותה.
או אינו אלא
, אפילו
בכל לשון?
הרי אתה למד גזירה שוה "ברכה ברכה" מלויים:
נאמר כאן
בברכת כהנים - "
כה תברכו
".
ונאמר להלן
בברכות וקללות דלויים - "
אלה יעמדו לברך את העם
על הר גריזים".
מה להלן
בלויים
בלשון הקודש
דוקא, וכמבואר במשנה הקודמת,
אף כאן
בברכת כהנים
בלשון הקודש
דוקא.
רבי יהודה אומר: אינו צריך
ללומדו בגזירה שוה, כי
הרי הוא אומר
בברכת כהנים: "
כה
", ולמדנו:
עד שיאמרו בלשון הזה
שנכתב בלשון הקודש.
תניא אידך
:
מה שציותה תורה: "
כה תברכו
", היינו שיברכו הכהנים
בעמידה
של הכהנים.
אתה אומר בעמידה
מברכים הכהנים,
או אינו אלא אפילו בישיבה?
הרי אתה למד בגזירה שוה "ברכה ברכה" מלויים:
נאמר כאן
בברכת כהנים: "
כה תברכו
",
ונאמר להלן
בברכות וקללות דלויים - "
אלה יעמדו לברך
את העם על הר גריזים".
מה להלן
בברכות וקללות דלויים - הוא דוקא
בעמידה
,
אף כאן
בברכת כהנים -
בעמידה
.
רבי נתן אומר: אינו צריך
ללומדו - שהכהנים בעמידה - בגזירה שוה:
כי
הרי הוא אומר
בפרשת עקב [דברים י ח]: "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמוד לפני ד'
לשרתו
[בעבודה]
ולברך בשמו
[ברכת כהנים] ".
מה משרת בעמידה, אף מברך בעמידה
.
ומשרת גופיה מנלן
שהוא בעמידה?
דכתיב
בפרשת שופטים [דברים יח ה]: "כי בו [בכהן] בחר ה' אלהיך מכל שבטיך
לעמוד לשרת
בשם ה' הוא ובניו כל הימים"?
תניא אידך
:
מה שאמרה תורה "
כה תברכו
" היינו
בנשיאות כפים
, שיגביהו הכהנים את ידיהם.
אתה אומר בנשיאות כפים, או אינו אלא שלא בנשיאות כפים?
הרי אתה למד בגזירה שוה "ברכה ברכה" מברכת אהרן ביום השמיני למילואים:
נאמר כאן
בברכת כהנים - "
כה תברכו
",
ונאמר להלן
בברכת אהרן - "
וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם
".
מה להלן
בברכת אהרן
בנשיאות כפים
, שהרי נאמר: "וישא אהרן את ידיו",
אף כאן
בברכת כהנים
בנשיאות כפים
.
קשיא ליה לרבי יונתן
על לימוד זה:
אי מה להלן
בברכת אהרן היתה נשיאות הכפים ב
כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור
.
אף כאן
לא יהא כהן נושא את כפיו אלא ב
כהן גדול וראש חודש ועבודת ציבור!?
רבי נתן אומר: אינו צריך
ללמוד נשיאות כפים בברכת כהנים מגזירה שוה, כי יש לפרוך עליה כדפריך רבי יונתן, אלא בהיקש הוא נלמד:
כי
הרי הוא אומר
: "כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמוד לשרת בשם ה'
הוא ובניו כל הימים
",
מקיש בניו
של אהרן
לו, מה הוא
בירך
בנשיאות כפים, אף בניו
מברכים
בנשיאות כפים
, ושוב לא תיקשי: מה הוא כהן גדול, שהרי אין משיבין על ההיקש.
ו
הרי
כתיב
: "
כל הימים
", ולמדת, שלאו דוקא כהן גדול ועבודת ציבור.
ואיתקש ברכה לשירות
, כלומר: אל תאמר שלא הוקשו בניו לו אלא לענין שירות, שהרי ברכה הוקשה לשירות, כמבואר בפסוק שבפרשת עקב "לשרתו ולברך בשמו".
ותניא אידך
:
זה שאמרה תורה: "
כה תברכו את בני
ישראל
", הוא
בשם המפורש
כשמברכים אותה בבית המקדש.
אתה אומר בשם המפורש
מברכים אותה,
או אינו אלא בכינוי
[באדנות].
תלמוד לומר
: "
ושמו את שמי על בני ישראל
" ומשמע:
שמי המיוחד לי
.
יכול אף בגבולין
[במדינה]
כן!?
הרי אתה למד גזירה שוה "שימה שימה" מבית המקדש:
שהרי
נאמר כאן
בברכת כהנים: "
ושמו את
שמי
",
ונאמר להלן
בבית המקדש: "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך
לשום את שמו שם
לשכנו תדרשו ובאת שמה".
מה להלן בית הבחירה, אף כאן בבית הבחירה
.
רבי יאשיה אומר: אינו צריך
ללמוד בגזירה שוה שאין מברכים בשם המפורש אלא בבית המקדש:
כי
הרי הוא אומר
[שמות כ כא]: "
בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך
[אשרה שכינתי עליך] ".
וכי אכן "
בכל מקום
"
סלקא דעתך
שיהיו מזכירים את השם ככתבו, והרי הכתוב אומר: [שמות ג טו] "זה שמי לעלם, וזה זכרי לדר דר", לא כשם שאני נכתב אני נקרא; ועוד, וכי בכל מקום שכינה באה ושורה!?
אלא מקרא זה מסורס
[מהופך]
הוא
: "
בכל מקום אשר אבוא אליך וברכתיך, שם אזכיר את שמי
".
והיכן
"
אבוא אליך וברכתיך
"
בבית הבחירה
, היינו באהל מועד שבמדבר, ובשילה ובבית המקדש שבירושלים.
תניא אידך
:
נאמר: "
כה תברכו את בני ישראל
",
אין לי אלא
שמברכים הכהנים את
בני ישראל
, אבל
גרים נשים ועבדים משוחררים מנין
שהכהנים מברכים אותם?
תלמוד לומר
: "
אמור להם
", ומיתור הכתוב יש ללמוד שמברכים
לכולהו
בני ישראל.
תניא אידך
:
זה שאמרה תורה: "
כה תברכו
", ברכה זו תהא
פנים
של הכהנים
כנגד פנים
של העם.
אתה אומר פנים כנגד פנים, או אינו אלא אפילו פנים כנגד עורף?
תלמוד לומר: אמור להם
, שיברכו את העם
כאדם האומר לחבירו
, שהם מדברים פנים אל פנים.
תניא אידך
:
זה שאמרה תורה: "
כה תברכו
" היינו
בקול רם
.
או אינו אלא בלחש?
תלמוד לומר
: "
אמור להם
",
כאדם שאומר לחבירו
.
אמר אביי: נקטינן
[קבלה בידינו ומסורת מאבותינו]:
לשנים
שעולים לדוכן
קורא
החזן "
כהנים
",
ו
אילו
לאחד
לבדו העולה
אינו קורא
החזן "
כהן
".
שנאמר
: "
אמור להם
"
לשנים
.
ואמר רב חסדא: נקטינן: כהן
הוא זה ש
קורא
"
כהנים
",
ואין ישראל קורא
"
כהנים
".