קידושין 56a — התלמוד בעברית

ואם לקח

בהמה במעות מעשר שני:

אם

בשוגג

לקח, שלא ידע הלוקח שהן מעות מעשר שני, ונמצא שיהא זקוק להעלות את הבהמה - שנתחללו עליה המעות - לירושלים:

מתבטלים המכירה והחילול, ו

יחזרו דמים למקומם

אצל הלוקח ויחזרו לקדושתם, ויעלה ויאכלם בירושלים -

והטעם, משום ש"מקח טעות" היא מצד הלוקח, כי אילו ידע, ודאי שלא היה לוקחה, שטורח הוא להעלות את הבהמה לירושלים, ויותר נוח להעלות דמים, ולתת שם את הכסף בכל אשר תאוה נפשו.

ואם

במזיד

עבר הלוקח ולקח בהמה חוץ לירושלים:

תעלה

הבהמה

ותאכל במקום

[בירושלים, שנאמר בה: "אל המקום אשר יבחר ה'"], כי בדיעבד נתחללו המעות על הבהמה.

אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים

שאם לקח במזיד חל המקח:

במתכוין ולקח תחילה לשם שלמים

, כלומר: לנהוג בה כדין דבר הניקח במעות מעשר שני, שדרך לקנות בהמה לשלמים במעות מעשר שני.

אבל במתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין

, שהיתה דעתו לאכול את הבהמה חוץ לירושלים, כי אז

בין שוגג בין מזיד, יחזרו דמים למקומם

.

כלומר: אם כשקנאה במזיד היתה דעתו להוציא מעות מעשר שני לחולין, וידע מכך המוכר, כי אז שוה דין המזיד לדין השוגג, וכשם שבשוגג יחזרו דמים למקומם משום שמקח טעות הוא, כך במזיד יחזרו הדמים למקומם אצל הלוקח, והטעם הוא משום קנס, על שרצו לבטל דין מעשר שני מן הבהמה שנתחלל עליה קדושת המעות.

ומקשינן:

והאנן תנן

גבי מקדש במעשר שני:

רבי יהודה אומר במזיד קידש

, הרי שמשום קנס לא אמרו חכמים שיתבטלו הקידושין!?

אמר

תירץ

רבי אלעזר

:

אם קידש אשה במעות מעשר שני אין לנו לקנוס, שאין זה "מתכוין להוציא מעות מעשר שני לחולין", כי

אשה יודעת שאין מעות מעשר שני מתחללין על ידה

[על ידי שהיא מתקדשת בהן],

ועולה ואוכלתו בירושלים

, ועל דעת כן קיבלתם ; מה שאין כן המוכר שהוא מתכוין להכשיל את הלוקח שיאכל את הבהמה חוץ לירושלים.

מתקיף לה רבי ירמיה: והרי

הקונה במעות מעשר שני

בהמה טמאה עבדים וקרקעות

חוץ לירושלים, שמאחר ואין מעות מעשר שני מתחללים על אלו, נמצא שהמעות שבידי המוכר מעות מעשר שני הם, דאף בזה יש לנו לומר:

אדם יודע שאין מעות מעשר שני מתחללין עליהן

, ונתכוין המוכר מתחילה להעלות את המעות לירושלים -

ו

מכל מקום

תנן: אין לוקחים בהמה טמאה עבדים וקרקעות במעות מעשר שני, אפילו בירושלים, ואם לקח, יאכל

הלוקח

כנגדן

של המעות שבידי המוכר, כלומר: יחלל הלוקח את המעות שבידי המוכר על מעות שלו, ויאכל את המעות בירושלים.

הרי שאין סומכין על כך שהמוכר יודע שאין המעות מתחללין וצריך הוא לאוכלם בירושלים, [ולכן אמרו חכמים, שיחלל הלוקח את מעות המעשר שבידי המוכר, כדי שלא ייכשל המוכר באכילת המעות חוץ לירושלים].

ואם כן יש לנו לומר גם גבי אשה שהיא אינה יודעת שאין המעות מתחללים, ונמצא שהוא מכשילה ; ואם כן היה לנו לומר שיתבטלו הקידושין לגמרי, כשם שהם מתבטלים במי שלוקח בהמה במעות מעשר שני, מאחר שהמוכר מכשיל את הלוקח.

אלא

לעולם אין אומרים: "אדם יודע", כי סתם מוכר אינו יודע, ואף סתם אשה אינה יודעת שאין המעות מתחללין ; ו

הכא

במשנתנו

באשה חבירה עסקינן, דידעה

שאין המעות מתחללין על ידה, ונטלתם מתחילה על דעת לאכול את המעות בירושלים, אבל סתם מוכר אינו חבר, ואינו יודע.

אמר מר

במשנה במעשר שני:

אין לוקחין בהמה טמאה עבדים וקרקעות במעות מעשר שני אפילו בירושלים, ו

אם לקח יאכל כנגדן

:

ומקשינן:

ואמאי

יאכל הלוקח כנגדן!?

יחזרו דמיו למקומם, כי

היכי דאמרינן

התם

גבי לוקח במזיד בהמה טהורה חוץ לירושלים, שחוזרים הדמים למקומם!?

אמר

תירץ

שמואל

: