כתובות 92b — התלמוד בעברית

אבל שבק בינונית דכוותה

, אם השאיר לוי ביד שמעון קרקע בינונית כמו זו שלו, אין יכול המלוה לגבות את חובו מלוי, ומשום ד

מצי אמר ליה

לוי למלוה:

"הנחתי לך

בשעה שקניתי את השדה -

מקום לגבות הימנו

" [משמעון] את חובך.

וכך טוען לוי: היות והיה ביד שמעון קרקע בינונית בשעה שקניתי, ואילו בא בעל החוב כשהיו עדיין שתי הקרקעות הבינוניות ביד שמעון, הרי לא היה בעל החוב יכול לאלץ את שמעון לקחת דוקא את השדה הבינונית שנמסרה לי אחר כך, אלא יכול היה שמעון לתת לו איזה קרקע בינונית שירצה, ולכן טוען אני "מה מכר ראשון [שמעון] לשני [לי, ללוי] כל זכות שתבוא לידו", וכשם שבשעתו היתה לו זכות לדחות אותך לבינונית זו שעכשיו היא בידו, אף עכשיו כך הוא הדין שתידחה אצל הבינונית שביד שמעון.

ח.

בדברים

:

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא בעל חוב דראובן וקטריף לה מיניה

, כלומר: אם בא בעל חובו של ראובן כדי לטרוף את השדה משמעון, מאחר שהיא נשתעבדה לו בהיותה אצל ראובן -

דינא הוא דאזיל ראובן

המוכר

ומפצי ליה

לבעל החוב.

כלומר: יכול ראובן לעמוד בדין עם בעל החוב ולטעון טענות כדי שיסתלק בעל החוב משמעון, וכגון שיאמר ראובן לבעל החוב: כך וכך יש לי תביעה נגדית עליך, ואיני משלם את החוב הזה, כי מעכב אני מלפורעו תחת החוב הנגדי, או שיאמר לבעל החוב [כדרך שהיה יכול לומר לו אילו בא ליפרע ממנו] "אישתבע לי דלא פרעתיך", וכל כיוצא בזה.

משום דאמר ליה

ראובן לבעל החוב: "מאי

דמפקת מיניה עלי הדר

" [מה שאתה מוציא משמעון יחזור עלי], שהרי באחריות מכרתי לו.

ואיכא דאמרי

:

אפילו שלא באחריות נמי

, גם אם מכרה ראובן לשמעון שלא באחריות, יכול הוא לעמוד בדין עם מי שבא לטרוף את הקרקע, ואף על פי שאינו יכול לטעון: "דמפקת מיניה עלי הדר".

ולא מצי אמר ליה

בעל החוב לראובן:

"לאו

בעל דברים דידי את

", אינך כעת בעל דברים שלי, שהרי משמעון אני בא לגבות ולא ממך.

ומשום

דאמר ליה

ראובן לבעל החוב:

"לא ניחא לי דתהוי ליה לשמעון תרעומת עלי

" [אין רצוני שיהיה לשמעון - שקנה ממני שדה משועבדת וטרפוה ממנו - תרעומת עלי על כך].

ט.

עסיקין

:

אמר אביי

:

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות

שאפילו אם יתברר שהשדה גזולה היא בידו, לא יפצהו - ועדיין לא נתן הלוקח את מעות השדה.