כתובות 78b — התלמוד בעברית

ופשטינן:

תא שמע,

מהא

דתניא

בתוספתא:

אמר רבי יהודה, אמרו לפני רבן גמליאל, הואיל וזו אשתו

[ארוסה],

וזו אשתו

[נשואה], אם כן, כמו ש

זו

[נשואה]

מכרה בטל, אף זו

[ארוסה]

מכרה בטל?

אמר להן, על החדשים אנו בושים, אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים".

שמע מינה, דיעבד קאמר!

שהרי הקשו בפירוש שיהא מכרה בטל!

שמע מינה!

שנינו במשנתנו: "נפלו לה משנתארסה ... אמר רבי יהודה, אמרו חכמים לפני רבן גמליאל:; אמר להם: על החדשים אנו בושים אלא שאתם מגלגלים עלינו את הישנים?"

ואילו בברייתא

תניא: אמר רבי חנינא בן עקביא: לא כך השיבן רבן גמליאל לחכמים. אלא כך השיבן

-

לא. אם אמרתם בנשואה, שכן בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה,

ולכן אם מכרה יוציא מיד הלקוחות.

תאמרו בארוסה

-

שאין בעלה זכאי לא במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה

באופן בלעדי, אלא רק בשיתוף האב, האם גם אז יוציא מיד הלקוחות

?!

אלא ודאי אין לדמות ביניהם!

אמרו לו: רבי,

השבתנו במקרה ש

מכרה עד שלא נשאת.

אך ב

נשאת ואחר כך מכרה

-

מהו?

האם גם במקרה זה הבעל מוציא מיד הלקוחות?

אמר להו, אף זו מוכרת ונותנת, וקיים,

אפילו לכתחילה!

אמרו לו,

מדוע לא נאמר במקרה זה, שכבר נישאת, ובודאי זכה בה,

"הואיל וזכה באשה לא יזכה בנכסים"?!

אמר להם: על החדשים אנו בושין, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישנים?!

עד כאן גירסתו של רבי חנינא בן עקביא בברייתא.

ומקשינן:

וה

רי

אנן תנן

במשנה, שאם מכרה ונתנה

עד שלא נשאת, ונשאת: רבן גמליאל אומר

-

אם מכרה ונתנה קיים!

ומשמע, רק בדיעבד, אבל לכתחילה לא תמכור, ואילו בברייתא אמר רבן גמליאל - "אף זו מוכרת ונותנת וקיים", ומשמע אף לכתחילה?

ומשנינן:

אמר רב זביד, תני

[נגרוס במשנה]:

מוכרת ונותנת, וקיים,

אף לכתחילה .

רב פפא אמר: לא קשיא!

הא

דאמרינן שלא תמכור לכתחילה, היינו לדעת

רבי יהודה אליבא דרבן גמליאל,

ו

הא

דאמרינן מוכרת לכתחילה, היינו לדעת

רבי חנינא בן עקביא אליבא דר"ג.

ומקשינן:

ו

כי

רבי חנינא בן עקביא

סבר

כבית שמאי?

שהרי לפי גרסת רבי חנינא בן עקביא - סבר רבן גמליאל שאפילו אחר שנישאת יכולה למכור לכתחילה את הנכסים שנפלו לה קודם הנישואין, ולפי בית הלל שאינה מוכרת לכתחילה אפילו אחר האירוסין, כל שכן שאינה מוכרת לכתחילה אחר הנישואין? ומשנינן:

הכי קאמר

-

לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על דבר זה.

שרבי חנינא לא גרס כלל את מחלוקת בית שמאי ובית הלל בנידון הזהן.

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: בין שנפלו לה נכסים עד שלא נתארסה, בין שנפלו לה נכסים משנתארסה, וניסת, הבעל מוציא מיד הלקוחות.

ומקשינן:

כמאן?

כגרסת מי סברו רב ושמואל? הלא דבריהם הם

לא כרבי יהודה, ולא כרבי חנינא בן עקביא

אליבא דרבן גמליאל, שלדעתם אין הבעל מוציא מיד הלקוחות, אלא - לרבי חנינא - מוכרת לכתחילה, ולרבי יהודה - בדיעבד . ומשנינן:

אינהו דאמרי כרבותינו

.

דתניא: רבותינו חזרו ונמנו,

ונפסקה כך ההלכה -

בין שנפלו לה עד שלא תתארס, ובין שנפלו לה משנתארסה, וניסת,

אם מכרה -

הבעל מוציא מיד הלקוחות.

שנינו במשנה:

משניסת

-

אלו ואלו מודים

שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוח ות".:

ומקשה הגמרא:

לימא תנינא לתקנת אושא

[האם יש לומר שמשנתינו שנתה את תקנת אושא]

?!

ומהי תקנת אושא:

דאמר רב יוסי ברבי חנינא: באושא התקינו

-

האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה, ומתה, הבעל מוציא מיד הלקוחות.

ואם נשנתה תקנה זו במשנה, לשם מה הוצרכו לתקנה באושא? ומשנינן:

מתניתין

עוסקת

בחייה, ו

בזכות הבעל

ל

הוציא את ה

פירות

מיד הלקוחות. אך לאחר מיתת האשה - יחזיר את הקרקע ללקוחות.

אך

תקנת אושא

עוסקת בזכותו של הבעל

בגופה של קרקע, ו

תקנו שאף

לאחר מיתה

הקרקע שייכת לבעל .

שנינו במשנה:

רבי שמעון חולק בין נכסים

לנכסים , נכסים הידועים לבעל לא תמכור ואם מכרה ונתנה בטל, שאינם ידועים לבעל - לא תמכור, ואם מכרה ונתנה קיים .

ומבארת הגמרא:

אלו הן

נכסים

ידועין

שמכרה בטל,

ואלו הן

נכסים

שאינן ידועין?

אמר רבי יוסי ברבי חנינא: ידועין

-

מקרקעי.

שיש להם קול, ובודאי ידע עליהם הבעל. ועל דעת כן נשאה. ולכן אם מכרה - בטל.

שאינן ידועין

-

מטלטלין.

שאין להם קול ואינו יודע עליהם. ולכן אם מכרה ונתנה - קיים.

ורבי יוחנן אמר

-

אלו ואלו ידועין הן

.

ואלו הן שאינן ידועין

-

כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים

.

תניא נמי הכי

[וכן שנינו בברייתא] -

אלו הן שאינן ידועין כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים

:

ההיא איתתא דבעיא דתברחינהו לנכסה מגברה

[מעשה באלמנה, שבאה לינשא בשנית, ורצתה שבעלה החדש לא יזכה בנכסיה, הן לענין אכילת פירות בחייה, והן ליורשה אחר מותה],

מה עשתה?

כתבתינהו לברתה

[כתבה שטר מתנה על הנכסים ונתנתו לבתה]. אך כוונתה היתה רק כדי להבריח את נכסיה מבעלה .

אינסיבה, ואיגרשה.

[התחתנה, והתגרשה].