עירובין 97a — התלמוד בעברית

אחד חדשות ואחד ישנות, דברי רבי מאיר.

רבי יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות.

אלמא, מר

, רבי יהודה

סבר: טרח איניש

לעשות קמיע כעין תפילין, ולכן הוא אוסר בחדשות.

ומר

, רבי מאיר

סבר: לא טרח איניש

. ולכן אפילו חדשות מותר דודאי הן תפילין ולא קמיע בעלמא.

ומעתה לא קשיא לרבי אלעזר, דהוא סובר כרבי מאיר.

(שיצ"י עצב"י סימן

):

והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: אלו הן ישנות: כל שיש בהן רצועות, ומקושרות,

שנעשה בהם קשר של תפילין הידוע.

ו

חדשות

, היינו ש

יש בהן רצועות

, אבל

ולא מקושרות.

והטעם שאסור בחדשות אינו משום חשש שמא הם קמיע, אלא משום שאסור לעשות בשבת את הקשר של תפילין, שהוא קשר של קיימא. והנחת תפילין שאינן מקושרות לא הוי דרך מלבוש.

אם כן, אפשר לומר

ד

ל

כולי עלמא לא טרח איניש

, וכרבי אלעזר.

ומקשינן על שמואל בר רב יצחק: נהי שהוא אינו יכול לקשור את התפילין בשבת, מכל מקום -

וליענבינהו מיענב!

שיעשה בהם קשר עניבה, המותר בשבת, ויכניסם כך לעיר?

ומשנינן:

אמר רב חסדא: זאת אומרת: עניבה פסולה בתפילין!

שצריך דוקא קשר ממש. וכיון שהתפילין אינן כשרות בעניבה, אם יענוב לא יהיה זה דרך מלבוש.

אביי אמר: רבי יהודה

דאוסר בחדשות - אזיל

לטעמיה, דאמר: עניבה קשירה מעלייתא היא

וחייב עליה בשבת, ולכן אינו יכול לעשות בתפילין אפילו קשר של עניבה.

ומקשינן לאביי:

טעמא

דאסור בעניבה משום

דעניבה קשירה מעלייתא היא. הא

לאו הכי

הוי

עניב להו

.

והאמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני הוא

. שנאמרה למשה בסיני צורתו המדויקת של הקשר.

[בתפילין של ראש עשוי הקשר כעין האות דלי"ת, ובבית עצמו בולטת צורת שי"ן. ובתפילין של יד עשוי הקשר בצורת האות יו"ד, וביחד הן יוצרות שם "שדי"].

ואמר רב נחמן: ונוייהן

-

לבר!

שיהיו כל אותן האותיות כלפי חוץ, ולא יהיו בין הבתים של התפילין, כדי שיהיו נראים.

וכיון שנאמרה צורתו של הקשר למשה מסיני אי אפשר לעשות עניבה בתפילין. ואם כן, כיצד אמר אביי שאפשר לענוב אותם, ורק לרבי יהודה אסור לענוב בשבת!?

ומתרצינן:

דעניב להו

-

כעין קשירה דידהו

.

שעושה בעניבה צורת האותיות כמו בקשר, וכשר הוא בכך. והיה לו להכניסן לתפיחין לעיר בצורה הזאת. ולכן הוצרך אביי לתרץ שרבי יהודה לטעמיה שאוסר עניבה בשבת.

אמר רב חסדא אמר רב: הלוקח

הרבה זוגות

תפילין ממי שאינו מומחה

, כדי למוכרן -

בודק שתים

תפילות

של יד, ו

תפילה

אחת של ראש. או שתים

תפילות

של ראש

ו

תפילה

אחת של יד

. ודי בכך.

כי אם נמצא בידו שלש תפילות כשירות הוחזק מוכר זה למומחה, ומותר לקחת ממנו תפילין בלי לבודקן.

והוינן בה:

מה נפשך?

אי מחד גברא קא זבין

, אם זה שקנה תפילין רבות קנה את כל התפילין מאיש אחד, והמוכר קנאם אף הוא מאיש אחד -

לבדוק או שלש

תפילות

של יד או שלש

תפילות

של ראש

ויוחזק בשלש תפילות, ומדוע צריך לבדוק גם משל יד וגם משל ראש?

ואם

אי מתרי תלתא גברי קא זבין

, שקנאם מכמה מוכרים, מה תועיל בדיקת שלש מהן? והרי

כל חד וחד

תפילה לחוד

ליבעי בדיקה

, שמא היא ממוכר אחר.

ומשנינן:

לעולם, מחד גברא זבין

. ולא תיקשי שאפשר להחזיקו בבדיקת שלש של יד או שלש של ראש, כי

בעינן דמיתמחי

שיוחזק למומחה גם

בשל יד, ו

גם

בשל ראש.

ומקשינן:

איני. והא תני רבה בר שמואל: בתפילין

-

בודק שלש של יד ושל ראש.

מאי לאו

הכי קאמר:

או שלש של יד או שלש של ראש

. הרי, שאין צריך שיתמחה בשניהם. וקשיא לרב חסדא אמר רב!?

ומשנינן:

לא

קאמר הכי! אלא הכי קאמר: בודק

שלש

תפילין, חלק

מהן של יד

וחלק

מהן של ראש.

ומקשינן לרב חסדא אמר רב דאמר שצריך לבדוק שלש תפילין:

והתני רב כהנא: בתפילין בודק שתים של יד ושל ראש

. הרי דסגי בבדיקת שתים בלבד?

ומתרצינן:

הא מני

ברייתא זו -

רבי היא

.

דאמר

בכל חזקות שבתורה ד

בתרי זימני הוי חזקה.

ומקשינן:

אי רבי

היא,

אימא סיפא

דההיא ברייתא:

וכן בצבת השני וכן בצבת השלישי.

וקא סלקא דעתין דהכי קאמר: אם היו לו הרבה צבתים [ערימות תפילין קשורים יחד], בודק שני תפילות מהצבת הראשון ובכך הוחזק כל הצבת לכשר.

וכן

בודק שתי תפילות

בצבת השני

והוחזק גם הוא,

וכן בצבת השלישי,

ומעתה הוחזקו כל הצבתים לכשרים.

ואי רבי

היא, בדיקת צבת

שלישי

-

מי אית ליה

לרבי? והרי לפיו כבר אחר הצבת השני הוחזקו כל הצבתים לכשרים. שהרי בתרי זימני הוי חזקה?

ומתרצינן:

מודה רבי בצבתים

נפרדים שלא מועילה חזקת אחד מהם לשני. לפי שהדרך הוא

דמתרי תלתא גברי זבין

, כל צבת מאיש אחר, ולכן צריך לבדוק כל צבת בפני עצמו.

ומקשינן:

אי הכי

שקונים את הצבתים מאנשים שונים -

אפילו

צבת

רביעי נמי, ואפילו

צבת

חמישי נמי

יצטרך לבדוק.

ואמאי קתני רק "וכן בצבת השלישי"?

ומתרצינן:

אין הכי נמי

שצריך לבדוק את כולם.

והאי דקתני "שלישי"

-

לאפוקי מחזקיה

[מחזקתו], להשמיענו שמצבת לצבת לא מועילה חזקה כלל, דכיון דאשמעינן רבי שצריך לבדוק את הצבת השלישי למרות שבשני פעמים כבר יש חזקה, על כרחך שחזקה אינה מועילה כאן.

אלא,

לעולם אפילו

צבת

רביעי וחמישי נמי

צריך לבדוק.

שנינו במשנה:

מצאן צבתים או כריכות.

ומבארינן:

מאי צבתים ומאי כריכות?

אמר רב יהודה אמר רב: הן הן צבתים הן הן כריכות

, שמשמען ערימות ערימות של תפילין.

וההבדל ביניהם:

צבתים

היינו

זווי זווי

, הרבה זוגות של יד וראש קשורות יחד בכל ערימה.

ואילו

כריכות

היינו

דכריכן טובא

, שאינן קשורות זוגות של יד וראש, אלא כל התפילין קשורות יחד בכל ערימה.

שנינו במשנה: מצאן צבתים או כריכות

מחשיך עליהן ומביאן.

והוינן בה:

ואמאי?

לעיילינהו זוג זוג

, עד שיגמור להכניס את כולם?

ומשנינן:

אמר רב יצחק בריה דרב יהודה: לדידי, מיפרשא ליה מיניה דאבא: כל שאילו מכניסן זוג זוג וכלות קודם שקיעת החמה

בשבת, שיכול להספיק להכניס את כולן קודם השקיעה -

מכניסן זוג זוג.

ואי לא

יכול להספיק להכניס את כולן לפני השקיעה -

מחשיך עליהן ומביאן

. שהואיל והוא צריך לטרוח בהם עד אחר צאת השבת עדיף שימתין עם כולן עד אז, ויקחם יחד.

שנינו במשנה:

ובסכנה מכסן והולך

לו.

והוינן בה:

והתניא: וב

שעת

סכנה

-

מוליכן פחות פחות מארבע אמות

. שכל פעם שמגיע קרוב לארבע אמות הוא עוצר קצת, וממשיך, כך שאינו מטלטל ארבע אמות בבת אחת?

אמר רב: לא קשיא

.

הא בסכנת נכרי

. מתניתין מיירי שגזרו הגויים שלא יניחו תפילין, אז מכסן כדי שלא יהיו מונחים בבזיון, והולך לו ולא יזיזן ממקומן. שאם יטלם בידו שמא יישמע הדבר למלכות ויהרגוהו.

הא בסכנת לסטים

. הברייתא מיירי שמפחד מלסטים גויים. וקאי אסיפא דמתניתין, שמצאן צבתים או כריכות מחשיך עליהן ומביאן. ועל כך קאמרה הברייתא שאם הוא מפחד להתעכב שם עד הערב מחשש שיתנפלו עליו לסטים, מוליכן כולן ביחד פחות פחות מארבע אמות, ולא ישאירן שם אפילו מכוסין, כדי שלא ינהגו בהם הלסטים מנהג בזיון.