שפעי

שפעי בתלמוד הבבלי: שפּוֹעֶה, שפּוֹתֵחַ פִּיו (=אינו שותק). בניקוד: שָׁפְעִי. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל סנהדרין קט. (109a).

פירוש

  • שפּוֹעֶה
  • שפּוֹתֵחַ פִּיו (=אינו שותק)

צורות מנוקדות

שָׁפְעִי

היכן מופיעה בתלמוד

1 מופע בש״ס · 1 עמוד