שיננא
שיננא בתלמוד הבבלי: שִׁנָּן (=בעל שניים גדולות). בניקוד: שִׁינָּנָא. מופיעה ב־25 דפים בש״ס, למשל ברכות לו. (36a).
פירוש
- שִׁנָּן (=בעל שניים גדולות)
צורות מנוקדות
שִׁינָּנָא
היכן מופיעה בתלמוד
27 מופעים בש״ס · 25 עמודים
- ברכות לו. (36a)
- שבת ז. (7a)
- שבת נה. (55a)
- שבת קנב. (152a)
- עירובין כח: (28b)
- עירובין נד. (54a)
- ראש השנה כד: (24b)
- חגיגה טו: (15b)
- כתובות יב: (12b)
- כתובות יד. (14a)
- כתובות נג. (53a)
- גיטין עח: (78b)
- גיטין פט: (89b)
- קידושין לב. (32a)
- קידושין לג: (33b)
- בבא קמא יד. (14a)
- בבא קמא טו: (15b)
- בבא קמא לו: (36b)
- בבא בתרא קלג: (133b)
- סנהדרין פ: (80b)
- עבודה זרה מג: (43b)
- כריתות יט: (19b)
- נדה יג. (13a)
- נדה יז. (17a)