פשטא
פשטא בתלמוד הבבלי: פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה), פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת), פּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת). בניקוד: פַּשְׁטַאּ. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל בבא בתרא מ. (40a).
פירוש
- פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיה)
- פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת)
- פּוֹשֶׁטֶת (=מתפשטת)
צורות מנוקדות
פַּשְׁטַאּ
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד