משוניתא
משוניתא בתלמוד הבבלי: מְשֻׁנִּית (תל עפר, שאינו ראוי לזריעה). בניקוד: מְשׁוּנִּיתָא, מְשּׁוּנִּיתָא. מופיעה ב־3 דפים בש״ס, למשל תענית כג. (23a).
פירוש
- מְשֻׁנִּית (תל עפר, שאינו ראוי לזריעה)
צורות מנוקדות
מְשׁוּנִּיתָא · מְשּׁוּנִּיתָא
היכן מופיעה בתלמוד
3 מופעים בש״ס · 3 עמודים