מסאבא
מסאבא בתלמוד הבבלי: טְמֵאָה, מְסֹאֶבֶת (=בעלת מום). בניקוד: מְסָאֲבָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל תמורה כב. (22a).
פירוש
- טְמֵאָה
- מְסֹאֶבֶת (=בעלת מום)
צורות מנוקדות
מְסָאֲבָא
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד
מסאבא בתלמוד הבבלי: טְמֵאָה, מְסֹאֶבֶת (=בעלת מום). בניקוד: מְסָאֲבָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל תמורה כב. (22a).
מְסָאֲבָא
1 מופע בש״ס · 1 עמוד