מנתח

מנתח בתלמוד הבבלי: שׁוֹמֶטֶת, שׁוֹמֵט (=מוציא מיד הלוֹוה). בניקוד: מְנַתַּח. מופיעה ב־3 דפים בש״ס, למשל שבת כ. (20a).

פירוש

  • שׁוֹמֶטֶת
  • שׁוֹמֵט (=מוציא מיד הלוֹוה)

צורות מנוקדות

מְנַתַּח

היכן מופיעה בתלמוד

4 מופעים בש״ס · 3 עמודים