מנגדא
מנגדא בתלמוד הבבלי: מהַלְקָאָה, ממַשְׁכּוּכִית (=תיש ההולך בראש העדר), מנָגוֹד. בניקוד: מִנְּגָדָא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל ברכות נה. (55a).
פירוש
- מהַלְקָאָה
- ממַשְׁכּוּכִית (=תיש ההולך בראש העדר)
- מנָגוֹד
צורות מנוקדות
מִנְּגָדָא
היכן מופיעה בתלמוד
1 מופע בש״ס · 1 עמוד