מכפא

מכפא בתלמוד הבבלי: מיָד, מכַּף, מכָּתֵף, מתַּרְוָד (=כף גדולה). בניקוד: מִכַּפָּא. מופיעה ב־1 דפים בש״ס, למשל חולין נד. (54a).

פירוש

  • מיָד
  • מכַּף
  • מכָּתֵף
  • מתַּרְוָד (=כף גדולה)

צורות מנוקדות

מִכַּפָּא

היכן מופיעה בתלמוד

3 מופעים בש״ס · 1 עמוד