לקומא

לקומא בתלמוד הבבלי: לנָסִיךְ, לקוּם (חלב חמוץ), לקוֹמוֹס (שרף). בניקוד: לְקוֹמָא. מופיעה ב־2 דפים בש״ס, למשל נדרים נב: (52b).

פירוש

  • לנָסִיךְ
  • לקוּם (חלב חמוץ)
  • לקוֹמוֹס (שרף)

צורות מנוקדות

לְקוֹמָא

היכן מופיעה בתלמוד

2 מופעים בש״ס · 2 עמודים